שאלתי שאלה על ברכת לישב בסוכה לשינה והרב ענה שלא לברך. ברשות הרב אני אחדד את שאלתי: המשנה ברורה פוסק שכשלא אוכלים בסוכה, מברכים על עצם השהייה בסוכה. שאלתי היא האם יש לברך על שינה בסוכה שרק ישנים בה, לא מצד השינה בה, אלא מצד עצם השהייה, האם מכיון שאני נכנס לסוכה לישון (או לכל תשמיש אחר, אבל זה השימוש המצוי) בלי שאני אוכל שם האם עלי לברך לישב בסוכה, כי סוף כל סוף אני שוהה בה. שאלתי הנוספת היא: אם אכן צריך לברך במקרה זה על השינה/שהייה בסוכה, האם זה יהיה תלוי באם היה הפסק מרובה במעבר בין הסוכה שברכתי בה לסוכה השנייה?

לפי הרמב"ם והגר"א מברכים על עצם השהייה. אנחנו נוהגים שלא לברך אבל אם נכנס לסוכה שאינו אוכל שם יקח חתיכת עוגה ויברך עליה כדי לצאת ידי כל השיטות. סוכה אחת לא פוטרת אחרת ויש לברך עליה.