לאחרונה רווח מנהג, בעיקר בקרב נשים, לערוך "מסיבת אמנים", בה מביאים מאכלים שונים, בסבב אשה מברכת על אחד המאכלים וכולן עונות אמן. 1. האם יש ענין במסיבות כאלה? 2.האם אין בעיה של "ברכה שאינה צריכה"?

1. אני לא יודע מאיפה הגיע העניין הזה. הנצי"ב אומר בפירושו לתורה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" פשוטו של מקרא מדבר, כמו שחז"ל אומרים, עין רואה, הלב חומד וכלי המעשה מבצעים. הבנה שניה, לא לנסות לסלול דרכים חדשות בסדר עבודת ה'. אם זה לא מופיע בחז"ל יש להיזהר מזה. אני לא שמעתי שיש בחז"ל סעודת אמנים. 2. עדיף שאחד יברך ויוציא ידי חובה את כולם, ברוב עם הדרת מלך. בעיני זה לא נראה.