ברצוני להתייעץ איתך לגבי השאלה האם אני צריכה לצאת לשידוכים? אני בת 20 סיימתי שירות ומדרשה וכרגע עובדת. ככה, אני יודעת שזה גיל כבר שיוצאים לשידוכים. אני במחשבה מאוד רוצה להתחתן כל העניין של החתונה מרגש אבל בפועל כשאני חושבת על חתונה אני מדמיינת את עצמי לאחר החתונה ילדים, מקור פרנסה ועוד’. וזה ממש לא פשוט אפילו אני רואה את זה קצת כמו סוג של עול ומסיבה זו הפסקתי קשר עם מישהו - כי זה גרם לי ללחץ. זה פרק חיים שצריך לחשוב עליו בכובד ראש לפני שמחליטים. אני יודעת שצריך אמונה ושהכל זה מאת ה’ ומה שאמור להיות יהיה. אני רק חושבת שצריך לחשוב על כך היטב ולחשוב אם אני באמת מוכנה לכך. עוד סיבה שאני קצת חוששת היא שאני חושבת שאני צריכה לבנות את עצמי לפני שאני מתחתנת אבל בשביל לבנות את עצמי יכול לקחת לי כל החיים? אז מה לדעתך נראה שכדאי לי לעשות להתחיל לצאת לשידוכים או לחכות? איך אני יודעת מתי כן? אני גם חוששת שאם אני אחכה אולי זה יגרר הרבה שנים כי אני מרגישה שאני אף פעם לא אהיה מוכנה! אשמח אם תענה על שאלתי בסבלנות. תודה.

הלבטים שאת מזכירה בשאלתך מובנים ואכן דורשים מחשבה ותשומת לב. אך צריך לדעת שהם לא מיוחדים דווקא לגיל שלך. בכל גיל האדם מרגיש צורך לממש את עצמו ורוצה להגשים חלומות ולעסוק במה שמעניין אותו, וחובות הבית מגבילים אותו ומחייבים אותו להקדיש זמן וכוחות לצרכי הבית, בן/בת הזוג והילדים. ואדרבא, לפעמים דווקא בגיל מבוגר יותר התחושה הזו מתעצמת. ותמיד יש לאדם סיבות למה לדחות את הקמת המשפחה. אבל מי שדוחה מפסיד, כי הקמת משפחה היא שלב חשוב בהתפתחות של האדם, והיא נותנת לאדם הרבה יותר ממה שהיא גורמת לו לדחות. ולכן הפיתרון אינו דחייה או בריחה מהקמת משפחה אלא בנין משותף של חיי האישים עם חיי המשפחתיים. לא לראות במשפחה עיקוב אלא דרך בניין, דרך אומנם יותר ארוכה, אבל הרבה יותר עמוקה וגם יותר נעימה. ודרך אגב, אם את רוצה לבנות את עצמך אז דעי שהבניין הטוב ביותר הוא דווקא מתוך חיי משפחה, ולא חיי רווקות, שהופכים לחיי בדידות עם הגיל. מה גם שדחייה היא הימור, לא ברור שמה שדוחים עכשיו ימצא באותה קלות אחר כך. ולצערנו הרבה דחו רק לכמה שנים ונתקעו, ודי לחכימא. את צריכה להאמין בעצמך ובכוחותיך, וללכת אחר נטייתך הטבעית ולהקים משפחה. לא לפחוד אלא לתת לתהליך הקמת המשפחה לגלות בך כוחות חדשים, שאולי אפילו לא ידעת שהם טמונים בך. כמובן, שהקמת משפחה אין פירושה שקיעה רק בבעיות פרנסה וגידול ילדים, יש בה הרבה מעבר, אבל גם הצדדים האלה, כשהם נעשים למטרה כל כך נעלה, ממלאים את האדם ונותנים לו המון. בהצלחה.