למה החרדים לא אוכלים רבנות?

האם יש בעיה לאכול מוצרים עם הכשר של הרבנות?

המושג "לסמוך על כשרות" למעשה מתייחס ל2 רמות: 1. האם אני סומך על הגוף המפקח שיעשה את תפקידו כראוי ובנאמנות? 2. גם אם אכן יעשה את תפקידו כראוי , האם רמת הכשרות של המוצר או בית האוכל אכן עומד בסטנדרטים של מהדרין או כשרות רגילה? גורם ההשגחה למעשה אמור "להתערב" ב3 שלבים הכרוכים בהנפקת המוצר המוגמר : 1. מקור המוצר - דהיינו לוודא שרכיבי המוצר מגיעים ממקור כשר או כשר למהדרין לפי העניין. 2. תהליך הייצור - גם אם הרכיבים כשרים , עדיין יש לוודא כי אין "בישול עכו"ם" , ערבוב בשר וחלב וכו' העשוי לאסור את המוצר . 3. אריזה ושיווק - גם אם המוצר עבר את כל השלבים דלעיל בהצלחה, עדיין עשויה להתעורר בעיה שהמוצר ישווק מחוץ לבית האוכל שלא באריזה נכונה (פרווה במקום חלבי או בשרי לדוגמא או שיש זיוף של המוצר ע"י אריזות מזוייפות וכו'. דבר זה ניתן לשליטה ע"י תעודות משלוח חתומות וכו'. כיום יש לרבנות הראשית לישראל קובץ נהלי כשרות ארציים ואחידים אשר אמור להיות מיושם ע"י נותני הכשרות המקומיים. ישנם רבנויות אשר מצליחות ליישם את הנהלים כמעט במלואם וישן רבנויות שמתקשות בכך והדבר מורכב ואין כאן המקום להאריך. רבנויות אשר הוכיחו את עצמן במהלך השנים קנו שם טוב של אמינות ויש כיום ציבור גדול שסומך עליהם. גם כאן עדיין יש להבחין בין כשרות למהדרין (שימוש במוצרים שאין לגביהם מחלוקת הלכתית) לבין רמת כשרות רגילה. ידוע לנו שיש ציבור גדול (מכל המגזרים) הסומכים על כשרויות של רבנויות ברמת כשרות למהדרין. אין ספק כי תמיד יש מקום לשפר ולשכלל את עניין הכשרות, כל רבנות לפי יכולתה. הציבור הרחב יוכל לחזק את מערך הכשרות הממלכתי ע"י שיהיה יותר מעורה ואכפתי בנושא.