רצינו לדעת מה דעת תורה במקרה הבא: נניח שמציעים ליהודי לצאת מארץ ישראל ומתוך כך יחזרו יהודים אחרים בתשובה וישובו כולם (- גם היהודי וגם החוזרים בתשובה) לארץ ישראל, באופן וודאי. (דוגמא לכך היא שליחותם של אנשי חב"ד) האם מותר לאותו יהודי לצאת מארץ ישראל, האם דבר זה רצוי? השאלה תאורטית כמובן, שכן ברור כי לא ניתן לדעת בוודאות כי יחזרו היהודים בתשובה.

סומכים על אותה השיטה שיציאה לחוץ לארץ לצורך דבר מצווה, מותרת. יש בזה מחלוקת הראשונים: לפי הרמב"ם משמע שרק לארבעה דברים מותר: ללמוד תורה, לישא אישה, להציל מן הנוכרי או אם אדם יצואן ויבואן, אבל למטרות אחרות לא. יש תוספות במסכת עבודה זרה יג שם הם מביאים מחלוקת בינם לבין השאילתות: בתלמוד מוזכר שמותר לצאת לחוץ לארץ ללמוד תורה ולישא אישה. השאלה היא אם גם למצוות אחרות מותר. יש אומרים שדווקא שתי מצוות אלו בגלל חשיבותם, ויש אומרים שהגמרא נוקטת דוגמה, והוא הדין שאר מצוות. למעשה נוהגים להקל שלצורך כל דבר מצווה מותר לצאת. בוודאי פה אם יהודי יוצא לחוץ לארץ ללמד תורה או להחזיר יהודים בתשובה וגם שיעלו ארצה, וודאי שעושה מצווה, גם אם לא כולם יושפעו ממנו "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא".