ברצוני להכשיר מחבתות וסירים אשר קיבלתי מאנשים, שכנראה בישלו בהם גם בשר וגם חלב. 1. האם ניתן להגעילם באמצעות הרתחת מים (עם סבון?) בתוכם (אין לי סירים מספיק גדולים להכניס לתוכם את המחבתות, גם לא "חצי-חצי")? 2. האם לאחר ההגעלה הם חייבים בטבילה? 3.בנוסף, האם ניתן לשטוף כלים בשריים וחלביים (קרים) באותו הספוג (עם סבון, במים קרים ובשטיפה יסודית לאחר הנקיון) ובאותו הכיור? 4. כיצד ניתן "להפוך" כלים בשריים לחלביים ולהיפך? האם ישנה יותר מדרך אחת? 5. האם יש בעיה בשימוש בקרש חיתוך אחד (מפלסטיק) לבשר ולחלב, בתנאי שישומש רק למאכלים קרים ובשטיפה ונקיון יסודי לאחר כל שימוש? בכבוד רב ובתודה.

1. סירים גדולים שאי-אפשר להכשירם בהגעלה ברותחין עקב גודלם, יש להרתיח בהם מים עד שפתם, ובשעה שהם רותחים ומבעבעים, יש לחמם מים בקומקום חשמלי ולערות את המים החמים לתוך המים שבסיר על-מנת שיגלשו קצת. 2. לאחר ההגעלה יש לטבול כלים אלו במקוה לכלים. 3. שטיפת כלים בשרים וחלביים באותו כיור היא בעייתית, מכיוון שברגע ששוטפים צלחת עם שאריות מאכל בכיור, וחום המים מגיע אפילו לרגע אחד לחום שהיד סולדת בו, הכיור בולע את טעם המאכל, והוא יכול לפלוט ולהבליע שוב בפעם הבאה שיגיע לחום שהיד סולדת בו. ואי-אפשר לומר שישטפו רק במים קרים, מפני שזהו דבר שקשה לאדם לשלוט בו, בעיקר בלילות החורף הקרים. לכן אין להניח את הכלים בתוך אותו כיור, ואפילו לא בזה אחר זה. לגבי סקוצ' וסבון לניקוי הכלים, יש חשש שאם ישתמשו בהם לחלב ולבשר ביחד, יעבור שומן ויבלע בכלים בחום שהיד סולדת בו. ולכן יש לייחד סקוצ' נפרד לחלב ולבשר, ובפרט בימינו שדבר כזה עולה פרוטות מועטות. 4. כלים שהיו חלביים ורוצים להפכם לבשריים או להיפך, יש לעשות זאת כדין הכשר כלים רגיל, דהיינו: "כבולעו כך פולטו". אולם בעצם העניין יש מחלוקת, שלספרדים הדבר מותר אפילו לכתחילה, אולם לאשכנזים אין להכשיר כלי חלבי ולהופכו לבשרי או להיפך אלא באחד מהתנאים הבאים: א. כשאין ברירה אחרת. ב. כאשר מכשירים את הכלי לפסח. ג. כאשר לזמן מה אחרי ההכשרה משתמשים בו תחילה למאכלים פרווה. ד. כאשר הכלי נאסר משימושו המקורי, בעירוב בשר בחלב. ה. כשחלפה שנה שלמה מאז השימוש בכלי. ו. אם קיבלו את הכלי במתנה, ורוצים לשנותו מיעודו המקורי. 5. גם משטחי חיתוך בולעים כאשר חותכים עליהם דבר חם או דבר חריף, והם גם פולטים את מה שבלעו. לכן צריך שני משטחי חיתוך: חלבי ובשרי. (מקורות: שו"ע יו"ד סי' פט, שו"ע או"ח סי' תנא ס"ג ובמשנ"ב שם, ספר הכשרות פר' א, יג-יט, פר'ב י-יב) הרב אלחנן לוין