בשולחן ערוך סימן תמז סעיף י: "נותן טעם לפגם מותר גם בפסח". וכלי שהוא אינו בן יומו הוא נותן טעם לפגם. אז למה כלים שאינם בני יומם צריכים הגעלה (במידה והשתמשו בו חמץ ככלי ראשון). ?

שלום וברכה, השולחן ערוך (יו"ד סי' קכב סע' ב) הסביר על פי הגמרא (ע"ז עו.): "קדירה שאינה בת יומא, דהיינו ששהתה מעת לעת משנתבשל בה האיסור, הויא נותן טעם לפגם ואפילו הכי אסרו חכמים לבשל בה, לכתחלה, גזירה אטו בת יומא". כלומר גזרו חכמים שלא להשתמש בכלי שאינו בן יומו ללא הגעלה שמא יבואו להשתמש בכלי בן יומו הצריך הגעלה. הרחבה: יש קצת ראשונים ואחרונים הסוברים שהחיוב להגעיל כלי שאינו בן יומו הוא מהתורה, או משום שהגזרה להגעיל היא גזירה של התורה עצמה, או משום שאסור מהתורה לבטל איסורים לכתחילה (עי' יביע אומר ח"ח יו"ד סי' יד אות ו-ז).