בימים אלה נחשפתי לתופעה של בחורים שהם חתנים טריים שמשרתים בעזה ולוקחים חלק פעיל בלחימה, אפילו כאלה שעוד לא עברו שבוע מיום חתונתם?!. ואם איני טועה אז רובם באים מהמגזר הדתי לאומי. איך הרבנים מתייחסים לכך, לאור ההלכה המפורשת להיות נקי שנה לביתו ולשמח את אישתו? נראה לי קצת מוזר ההחלטה איזו הלכה חשובה יותר ואיזו פחות. מצטערת מראש אם השאלה נשמעת קנטרנית אבל זה באמת מצריך תשובה.

השאלה נכונה, אבל ההסבר פשוט: הדין הזה, שמי שנשא אישה משחררים אותו ודינים נוספים, אמורים במלחמת רשות אבל לא במלחמת מצוה. פה אנחנו נמצאים במצב שהרשעים האלה מתנכלים לישובים שלנו בדרום, והיו מוכרחים לצאת כדי לבער את הרשעות הזו. זו מלחמת מצוה כמו שהרמב"ם אומר: "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". לגבי מלחמת מצוה יש ביטוי בחז"ל: "הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". הפטור לחתן הוא רק במלחמת רשות.