בני הקטן חרש ויש לו שני מכשירי שמיעה – שתל כוכלארי. לכל מכשיר יש חלק שנמצא בתוך הראש וחלק נוסף חיצוני שמודבק לראש באמצעות מגנט והוא מעביר לחלק הפנימי את המידע. כשהמגנט לא מחובר הוא לא שומע באותו צד כלום (המכשיר עוקף את האוזן). במכשיר יש מנגנון שכשהמגנט נופל ולא מחובר לראש מופעל צפצוף ונדלקת נורה מהבהבת (מנורת לד) וכך אנחנו יודעים שהוא לא שומע ומחזירים את המכשיר והצפצוף והאור נכבים (הוא עדיין קטן ולא תמיד הוא ער לכך שזה נופל). את המנגנון הזה אפשר לנתק לפני שבת. לפני כשנה וחצי שאלתי את הרב האם מותר להשתמש במנגנון זה והרב אמר לי שהוא מוגדר כחולה שאין בו סכנה ואלה איסורי דרבנן ולכן מותר. באותו זמן היה לו רק מכשיר אחד וכל השמיעה שלו היתה תלויה בו. ב"ה מאז עברנו עוד ניתוח והיום יש לו שני מכשירים. א. האם היום, כשיש לו שני מכשירים הדין יהיה שונה (אולי כשמכשיר אחד מחובר הוא כבר לא מוגדר כחולה שיש בו סכנה ולכן יהיה מותר להפעיל את המנגנון רק במכשיר אחד ולא בשניהם)? ב. כשהוא הולך לישון אנחנו מורידים לו את המכשירים. האם גם בשבת יהיה אפשר להוריד לו את המכשירים, ובכך אנחנו מפעילים את הצפצוף ומדליקים את הנורה?

א. אם אין הכרח אל תשימו את השני. ב. אם זה לצורכו (כדי שיישן יותר טוב), קטן הרי מוגדר כחולה שאין בו סכנה, וגם פה נראה לכאורה שאיסורי דרבנן אלו נדחים.