1. מה תוקף החובה לשים כלי לנטילה ע"י המיטה? 2. במהלך ארוחה אישה שמניקה מתחייבת שוב בנטילת ידיים - רק אם נגעה בגוף או גם אם נגעה בחולצה או בגד? 3. אישה שבזמן ההנקה מעסה (מלשון עיסוי) כדי לשחרר חלב מאיזורים שונים (למנוע או להפחית כאב או גודש או דלקת), האם יש בעיה בכך בשבת ואיך תנהג?

1. מוזכר בהלכה שאדם הקם בבוקר לא ילך ארבע אמות בלי נטילת ידיים. מלבד התקנה הכללית שחז"ל אמרו – שאדם הקם בבוקר צריך ליטול ידיו לתפילה שהיא במקום עבודת הקרבנות כמו הכהן שקידש ידיו ורגליו לעבודה, יש גם עניין של רוח רעה ששורה על האדם בשינה. יציאה מארבע אמות נחשבת כשינוי מקום כמו ארבע אמות לעניין שבת, לכן יש עניין שאדם לא ילך ארבע אמות בלי נטילת ידיים בבוקר. יש הרוצים להקל שגם אם החדר גדול כל החדר נחשב כארבע אמות אבל לכתחילה ודאי שכל אחד צריך להקפיד שאם הוא נמצא בחדר שאין בו ברז ישים לו קערה או שמאחורי הדלת תכף יש ברז תוך ארבע אמות ממקום מיטתו, גם זה טוב. 2. אם היא הניקה והיא נגעה במקומות המכוסים, היא צריכה ליטול ידיים עוד פעם אם היא ממשיכה לאכול. 3. אם החלב הולך לאיבוד מותר, והוא הדין אם היא שואבת את החלב. יש לפעמים תינוקות שלא יכולים לינוק והאימהות שואבות את החלב או במשאבה ידנית או במשאבה חשמלית, אז אם זה לצורך התינוק, להאכיל אותו אחרי זה, מותר אפילו בשבת לעשות את זה. אבל אם היא רוצה להקל מעליה והיא לא צריכה את החלב אז שזה ילך לאיבוד. שילך לכלי עם סבון וכדומה או לכיור שזה הולך לאיבוד. גם מי שחולב בשבת אם הוא לא חולב לתוך כלי, לדוגמה: מבעלי חיים, אדם יש לו פרה, לחלוב לתוך כלי בשבת זה יהיה איסור. זה תולדה של דש וזה איסור תורה. אבל אם הוא חולב על הרצפה כדי להקל את הגודש ולמנוע צער מבעלי חיים, זה מותר גם על ידי ישראל. אז גם אישה שקשה לה ויש לה גודש, אם זה הולך לאיבוד אין לזה גדר של חליבה.