שלום. לאחר ברור וקריאת מאמרים שונים, הגעתי למסקנה שבחינוך הדתי לאומי הרבה עוזבים את הדת ומורידים את הכיפה. [מתוך עולם קטן פרשת כי תשא] בעיקר בצבא. שאלתי היא, האם פיתרון לכך היא שליחת הבנים לחינוך חרדי, ששם הסיכוי מאד מאד נמוך שהילד יעזוב את הדת, תוך שימת לב שלילד יהיה יחס חיובי למדינה. בקשר לצבא אני סומכת על "עוסק במצוה פטור ממצוה", כלומר, עוסק בלימוד תורה פטור ממצוות כיבוש הארץ והגנה על העם. האם לנהוג כך זה נכון? תודה ושבת שלום.

במסגרות החינוך הדתי לאומי מגוונות. תלמידי הישיבות התיכוניות התורניות כ"הישיבה לצעירים" ו"בני צבי" ועוד כמה ישיבות תיכוניות תורניות הם איתנים באמונתם ואין אצלם תופעה של עזיבת המצות ח"ו. גם בשאר הישיבות התכוניות התופעה של עזיבת היא מעטה. האחוז גדל בישיבות הפחות תורניות שתלמידיהם באים מבתים שגם אצלם רמת שמירת המצות אינה בקפדנות מלאה. על כן מי שרוצה להבטיח שבנו ובתו יקבלו חינוך שיבטיח את דרכם לקיום תורה ומצות צריך לשלוח את ילדיו למוסדות חינוך דתיים לאמיים תורניים. ממקומות אלה יוצאים גם עם אהבת תורה ומצוות וגם עם אהבת העם והארץ וזה החינוך הטוב ביותר.