כיצד בזמן שביהמ"ק קיים הספיקו גם לבדוק את החמץ בבית אור לי"ד ניסן וגם להספיק להמצא בסביבות ירושלים בנץ של יום י"ד ניסן? הרי גם עם רכב זה לו"ז די לחוץ וכ"ש לעולים ברגל מרחבי ארץ ישראל? האם יכלו לעלות מוקדם יותר ולסמוך על מינוי שליחים לבדיקת החמץ אשר רק במקרה לא עלו לרגל? ואם כולם התבססו על "דין שיירה" המופיע בשו"ע ובדקו מוקדם יותר את החמץ ויצאו לדרך... - הרי לכאורה משמע ש"דין השיירה" הוא מקרה יוצא דופן. ועוד, לפי"ז לכאורה עדיף היה לתקן תקנה עם טווח זמן רחב יותר ולא לצמצם את התקנה לתאריך הספציפי של "אור לי"ד בניסן". ושמא חז"ל תיקנו זאת לאחר חורבן ביהמ"ק שיבנה בב"א - א. מה המקור לכך? ב. הרי טעם התקנה - גדר לאיסור חמץ - תקף גם בזמן הבית. תודה רבה!

העולים לרגל בזמן הבית. אם רק חלק מהמשפחה עלה - אלו שנשארן בדקו בי"ד את הבית ואם כל המשפחה עלתה בדקו את החמץ ערב צאתם לדרך ולאחר מכן בבואם לירושלים, מן הסתם זה היה כמה ימים לפני החג, הם מצאו מקום לדור לימי החג ושם הם בדקו את החמץ אור לי"ד בניסן.