השולחן ערוך בחלק אורח החיים (סימן צ’, סעיף יא’) אומר כך:"מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו". א. אם אדם מתפלל בכל השבוע תפילה ביחיד בביתו ורק ביום אחד בשבוע הוא מתפלל כמה תפילות בציבור, האם הוא נקרא שכן רע לפי השולחן ערוך? ב. האם תפילה ביחיד (גם אם היא לא מאונס) נחשבת כתפילה שיוצאים בה ידי חובה?

א. לכאורה כן, אדם צריך לסדר את חייו ואת עבודתו כדי שיוכל להשתתף עם הציבור בתפילה. קורה שבאופן נדיר אדם מפספס תפילה בציבור אבל לא נכון להיות באופן קבוע בלי מניין ולהפסיד קדושה, קריאה בציבור ועוד. ב. אמנם יוצא ידי חובה, אבל חז"ל הסתכלו בשלילה על כך שאדם פורש מהציבור.