יש לנו ילד בן 11 וחצי שהולך לתלמוד תורה עם אווירה תורנית. אבל רוב החברים של בננו רואים סרטים "כשרים", כלומר, לאו דווקא סרטים עם מוטיב דתי (כמו גרובייס) אלא של התרבות המערבית (למשל - עידן הקרח, משפחת הסופר-על). מצד אחד, סרטים אלה משמחים את בננו וכשהוא שמח יש לו יותר חשק לכל מה שהוא עושה, הוא יותר נקשר אלינו וכו’. אבל האמת היא שבא לנו לקבוע שהבית שלנו הוא לא קולנוע ואין דברים כאלה אצלנו, אבל זה יגרום לו התמרמרות, וכן עלול יגרום שיבלה יותר אצל חברים שאצלם זה מותר. האם להכנע לסטנדרטים של הסביבה או להסביר לבן שאצלנו זה אחרת ואנו שואפים למשהו אחר? יש עוד לציין שהוא הבכור מתוך 6, האם אין חשש שאם נתיר לו זה ישפיע על הרמה של שאר הילדים שאולי לא היו מרגישים שום צורך לראות סרטים אלה?

קשה לתת עצה מבלי להכיר את כל המערך המשפחתי שלכם. בכל אופן, מדובר כבר בגיל די בוגר של ילד. לכן אני ממליץ לא לאסור בצורה גורפת. להתיר לו בצורה ביקורתית, כלומר, פעם בשבוע וכד', כפי הצורך. אם אפשר, להתיר לו זאת בשעה שהילדים האחרים לא ערים. להסביר לו שאתם מרשים לו משום שאתם סומכים עליו ומשום שהוא בוגר. אולם שלא ידבר על כך עם שאר אחיו. זאת בודאי הזדמנות טובה לשוחח עימו על מושג של בילויים ובזבוז זמן ועל המטרה של התאווררות. ניתן לשאול אותו האם הוא יכול להציע לכם דברים אחרים שבהם הוא יתאוורר ולא יצטרך להתאוורר בדברים טפלים וסתמיים. אנו צריכים להתאמץ שגם ההתאווררות שלנו תהיה באקלים של קודש מוסר וטוב לב.