1. מדוע בימי צום, כשהש"ץ חוזר על העמידה, רק הוא מוסיף בתפילת ’עננו’ ברכה בפני עצמה שהפרט אינו מוסיף ("העונה לעמו ישראל בעת צרה")? מה ההבדל בין הש"ץ לבין הציבור במקרה הזה? 2. מדוע הש"ץ אינו אומר את הברכה הזאת בתפילתו בלחש? 3. מדוע המיקום שונה? (לש"ץ, בין ברכת הגאולה לברכת הרפואה. לציבור: בברכת ’שומע תפילה)

זו תענית ציבור וכשאין ציבור אין אומרים ברכה זו. חז"ל תקנו על פי סדר מיוחד את הברכות וקבעו את מקומה של ברכת 'עננו' בין גאולה לרפואה, על פי לימוד מפסוקים. אם אדם צם לבד, בתפילת יחיד אומר עננו בברכת שומע תפילה, שהיא ברכה פתוחה ואפשר לשבץ בה בקשות פרטיות. גם ביום צום היחיד אומר - מדין יחיד ולא מצד שזו תענית ציבור. בשחרית יהודי אשכנז אינם אומרים 'עננו' בתפילת יחיד שאולי לא ישלימו הצום אבל שליח הציבור אומר כיוון שזו תענית ציבור.