מה דינה של פרוסת לחם שנחציתה לשניים(ואז אין בה כזית). נטבלה בביצה ונטגנה בשמן. -האם מברכים עליה המוציא או מזונות? -האם צריך להחשיב במשקל הלחם גם את הטיבול בביצה? -האם יש חילוק בין הספרדים לאשכנזים, אם כן, מהו?

המטגן לחם שאין בו כזית מברך עליו בורא מיני מזונות ואחריו מעין שלש, והכזית צריך להיות מהלחם עצמו ולא עם הביצה שעליו, ואין הבדל בין אשכנזים לספרדים בדין זה.