שמעתי לא מזמן חידוש, בשבילי לפחות, ששינו את התקנה על ברכת נטילת ידיים על הפת שהברכה תיהיה אחרי הנטילה כדי שאנשים שידיהם מטונפות בטיט לא יברכו שידיהם מלוכלכים. האם מותר לחזור להלכה של הרמב"ם "מברך ועובר לעשייתה" ולפני כן לנקות את הידיים? ואם כן, האם צריך לעשות התרת נדרים?

מי שנוהג לגמרי כמו הרמב"ם יכול, אבל לפי המחבר והרמ"א הברכה לפני ניגוב הידים נחשבת כעובר לעשייתן.