לכבוד הרב שלום, אני בת 18 מבית חרדי, במשך 12 השנים האחרונות למדתי בבית יעקב, בחינוך חרדי לכל דבר. כעת אני בשלב של חיפוש דרך, אני חושבת לעשות שרות לאומי שנה הבאה ולמעשה אני מתלבטת בין שני העולמות, החרדי והדתי לאומי, כשבכל אחד מהם אני מוצאת יתרונות וחסרונות. מסגרת חיפוש זה מתעוררות אצלי שאלות רבות, קיוויתי שהרב יוכל לעזור לי ביישובן. כטיעון נגד השירות הלאומי אמר לי אבי שרבנו יונה בספרו שערי תשובה מביא כאיסור את ענין "אישור זדים". בספר מלאכי כתוב שהעם אומר לנביא "והנה אישרנו זדים". כלומר, אסור לאשר מעשי רשע לרשע ולהגיד לו שלמרות שאנו איננו יכולים לעשות חטא מסויים כי התורה אסרה עלינו, המעשה הוא בסדר. גיוס בנות הוא לכל הדיעות דבר אסור. וישנו חטא בעצם ההתגייסות. בניגוד לגבר שבהתגייסותו לצבא עושה מצוה (אם כי יש הסוברים שהיה עדיף שילמד במקום להתגייס), לאישה המתגייסת הגיוס הוא מעשה עבירה. אבא שלי טוען שהשירות הלאומי הגיע כתחליף לגיוס בנות עם הקמתו, ולמעשה הוא תחליף לשירות צבאי אצל בנות ולא רק אצלן: גבר שלא יכול להתגייס מסיבה כלשהי עושה שירות לאומי, אנשים טוענים שאם הערבים לא מתגייסים לפחות שיעשו שרות לאומי, מקומות עבודה מסויימים הרוצים לעודד גיוס מקבלים לעבודה חיילים ובנות שירות לשעבר, בנות שירות מקבלות מענקים מהמדינה, אנשים שואלים: "עשית צבא או לפחות שרות לאומי?" וכולי. ועובדה היא שהשירות הלאומי הינו לבנות בגיל גיוס ולא לנשים בגיל הפנסיה, לדוגמא. (אני יודעת שיש רבנים הרוצים לשנות את גיל השירות אבל בפועל כרגע הוא בגיל גיוס). כיוון שכך יש בשירות הלאומי מעין אישור לגיוס בנות. מעין "אישור זדים". כביכול אומרים לחילונים ולעצמנו "אמנם לנו אסור לשרת בצבא אבל תראו זה לא נורא כי כתחליף אנחנו עושות שירות לאומי". וכך הבנות הדתיות עושות שרות לאומי כתחליף לגיוס דוקא בגיל הגיוס במעין התנצלות על כך שאנו לא מתגייסות, במקום לקום ולהגיד בבירור "אנחנו לא מתגייסות כיון שהתורה אוסרת זאת, וכל נערה יהודיה שמתגייסת היא לא בסדר!". ובצעד זה קיימת אולי חנופה ואולי משהו מכת חנפים שאינה מקבלת פני שכינה. אשמח לשמוע את דעת הרב על טענה זו. בגלל אורך השאלה לא שאלתי שאלות נוספות שיש לי. אשאל אותן בעזרת השם בנפרד.

אנו מסכימים עם העמדה החד משמעית שחושבת שאחד מן הסכנות הגדולות ביותר שיש לנו כעם ישראל זה שירות בנות בצבא. זה ממש פיקוח נפש. צבא ישראל לא מנצח משום הכוח הגשמי שבו. עיקר הניצחון תלוי בסיעתא דשמיא ובכך שהקב"ה נמצא במחנה הצבא הישראלי. התורה אומרת שאם אין שמירה על קדושה במחנה הצבא הקב"ה שב מאחרינו ולא נמצא איתנו במלחמה. כיצד ננצח ללא עזרת ה'. האמירה הזו היא מוחלטת. אולם שירות לאומי בא לא כדרך לומר שגם צבא זה טוב. להיפך, אנו מורים דרך לכל עם ישראל ואומרים שאישה לא תתרום לעם ישראל בצבא אלא דווקא בחסד ובדרך אחרת. לכן אנו לא אומרים שקטגורית יש לעשות שנתיים שרות לאומי. אנו לא באים להתחרות עם הציבור החילוני. שנת השירות נבחנת כערך כשלעצמו. בחורה שמגיעה לגיל זה ויכולה גם להתפתח בשנת השירות וגם לתרום לחברה תעשה שירות לאומי. אם ח"ו השנת שירות עלולה לפגוע בבחורה או שאין היא מוצאת כיצד לתרום, תוותר על השנה הזו. אנו בודקים כל דבר באופן עניני. זהו אולי אחד ההבדלים בין ההדרכה של הציבור החרדי שקיבל על עצמו סייגים רבים כדרך שלא לבוא לכלל ניסיון ולא לכלל ביזיון. הציבור האמוני לאומי בודק את הדברים יותר בצורה אישית וענינית. בכל דרך יש יתרונות ותבחרי מה שמתאים לך.