אני סובלת ממחשבות טורדניות ופוחדת מאוד מנדרים. אתמול באה לי מחשבה (בלי כוונה) שאני אתרום חמישה שקלים, ואז נבהלתי ותרמתי אותם. המחשבות המשיכו להגיע, אז באה לי מחשבה שאם אני אתרום 100 שקלים זה יכסה את כל המחשבות שלי, ואז המחשבה עלתה ל-200, ואז נזכרתי שבעוד כמה חודשים אני אמורה לקבל מילגה אז באה לי מחשבה שאני אתן מהמלגה 1000 ש"ח וזה בטוח יכסה את המחשבות שלי. עכשיו אני מפחדת שזה נדר. אני לא יודעת אם התכוונתי שאני אתן, אבל לא התכוונתי להתחייב. מאתמול אני בלחץ וחושבת על זה כל הזמן כי אני מפחדת שיש עלי נדר. שאלתי רב באתר אחר והוא אמר שאם לא אמרתי אז זה לא נחשב, אבל מבדיקות באינטרנט ראיתי שמחשבות על צדקה נחשבות. מה עושים? אנחנו במצב כלכלי לא טוב והכסף יחסר לנו מאוד. אני פוחדת לספר על כך לבעלי. היום אמרתי בקול כמה פעמים שזאת לא הייתה התחייבות, אבל אולי כבר מאוחר מידי? אני בלחץ נוראי.

אמנם נכון שמחשבה של צדקה יש בה חוזק יותר ממחשבת נדרים רגילה אולם מאחר וזה נובע ממחשבה טורדנית ולא רצויה, אין בכך נדר ואינך צריכה לתת את הכסף לצדקה. ובמיוחד שיש דיון האם אשה נשואה המרוויחה כסף בעצמה יכולה לתת צדקה ללא ידיעת בעלה. אם היא לא מרוויחה, וודאי שאינה יכולה לתת. להבא, תאמרי עכשיו בקול רם: "שכל מחשבה של נדר (ואף של צדקה) אינך רוצה בקיומה אלא אם כן תאמרי בקול שאת נודרת או כשאת נותנת את הכסף ממש, וכל זה בידיעת בעלך".