כמשפחה ברוכה המונה למעלה מ-10 ילדים [בינהם ילדה קטנה בעלת צרכים מיוחדים], ונמצאת במצב כלכלי קשה[אין את ההכנסות הדרושות למשפחה הגדולה- ולכן חובות בבנקים ובחנות המכולת מול הבית], פניתי בבקשת עזרה לגיסתי [רווקה דתיה העובדת בבנק ומסודרת] ותשובתה המעליבה היתה [בין היתר]: "אני תורמת למוסדות ולא חייבת לעזור לכם"!!! אין לי ספק שתשובתה לא נובעת מקמצנות אלא מבורות גמורה בעניני צדקה ומעשר כספים. מה כבוד רבני האתר יכולים לומר לה להעמידה על טעותה . למיטב ידיעתי, עוד רבים וטובים נותנים את מיטב תרומותיהם למוסדות תורה וצדקה ולא יודעים שקרוביהם המשוועים לעזרה ומתביישים לבקש- קודמים לכל האחרים. ובפרט שכאן גם היתה פניה ובקשה לעזרה. בעומדנו בחודש הרחמים יש להעמיד את הטועים על אמתתה של תורה.

כתוב "ומבשרך לא תתעלם". הש"ך מביא בהלכות צדקה שאדם שגירש את אשתו ומצבה הכלכלי קשה, מצווה עליו לעזור לה מדין ומבשרך לא תתעלם, למרות שהיא כבר לא אשתו. לא צריך לתת את כל המעשר לקרוב משפחה, אבל וודאי שיש עניין לעזור להם, כמו שיש לנו כלל "עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת ועניי ארץ ישראל קודמים לעניי ארץ אחרת", כך יש עניין לעזור למשפחה. צריך להסביר לה שאם היא רוצה לנהוג לפי ההלכה זה לא נכון להתעלם מהמשפחה.