במהלך שירותי בשירות הלאומי הייתי במע"ש לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, שם הכנו שרשרות מחרוזים ואני הייתי אחראית על מכירתם. היחסים ביני לבין מנהלת המקום והחניכים היו כשל משפחה והרבה מהציוד לפעולת המע"ש הובא על ידי, כמו למשל רוב (אך לא כל) החרוזים בהם נעשו השרשרות. כעת, כמה שנים טובות אחרי המע"ש, גיליתי כ-20 שרשרות של המע"ש שהם אצלי - מסתמא מאיזו מכירה ישנה ואלו שאריות (את הכסף עבור שאר המכירות זכור לי שהעברתי). מה אני עושה כעת עם המוצרים הללו? אני כבר לא בקשר עם המע"ש והבנתי כי הוא נסגר. כן יש באפשרותי להגיע לחלק מן החניכים ולדבר איתם ולמסור להם את המוצרים שלהם אולם זה יהיה די לא נעים אחרי המון זמן שלא התראינו. רציתי לשאול מה עלי לעשות, אולי מותר שאתרום סכום כסף בשווי השרשרות למוסד דומה ואחלק את השרשרות כסוג של יחסי ציבור? אשמח לפיתרון ראוי

העניין שיש לדון בו הוא האם את צריכה להחזיר את המחרוזות או שווים, ולמי. הדבר תלוי ביעדי המכירות שהיו. אם ההכנסות היו לאותו מוסד שנסגר, נראה שאת יכולה לשמור אצלך את המחרוזות ולעשות בהן כרצונך. אם ההכנסות היו מתחלקות בין המטופלים יתכן שצריך לחלק להם את המחרוזות. אין לי די מידע מדבריך בשאלה כדי להחליט. באשר לאי הנעימות, אותה אפשר לפתור ע"י השבת המחרוזות בסתר וכד'. ובאשר לתרומה למוסד דומה, הדבר יפה בתנאי שאין כאן נגזל מוגדר שאז הפתרון היחידי הוא ההשבה אליו, וכנ"ל. שנה טובה! הרב ינון זמיר