אני לומד בישיבה תיכונית שבה כמו כל ישיבה תיכונית מהאיזור שלנו שאני מכיר, יש תמיד את הילדים יוצאי הדופן, שיודעים יותר מכולם. לפני כשנתיים איכשהו התחילו שניים-שלושה ילדים לדבר על דברים שקשורים באישות, ובהתחלה חטפתי שוק מעצם הידיעה, ומעצם העובדה שזה בא מחברים שלי שנתפסים בעיני כילדים נחמדים מאוד ויראי שמיים. במשך הזמן החברים התחילו להיפתח יותר אל הנושא, ולנסות לדעת כמה שיותר, וכמובן - תמיד יש את הילדים שחייבים לעשות מזה בדיחות מטופשות וילדותיות, למרות שמלכתחילה לא אמור להיות בזה דבר רע. למרות שאני לא מראה את זה ליד החברים, אני מרגיש נבוך לדבר על דברים כאלה או בכלל לשמוע, ואני לא יודע אם יש סיבה למבוכה. האם זהו גיל שבו עדיין צריך להתעלם מהנושא ולהימנע מלהתעסק בזה, או שהיות ומדובר בגיל ההתבגרות, אין לי שום סיבה להיות נבוך, ומותר לי לדבר על זה, או להגיב כשחבר אומר משהו בנושא? וגם אז - עם מי כן לדבר ועם מי לא?

לא לדבר על כך עם חברים. נערים שמדברים על כך יש בכך ניבול פה. אין ענין לדעת פרטים בנושאים אלו. לפני שמתחתנים מסבירים לאדם כל מה שצריך לדעת. אם יש לך דברים שאתה חושב שאתה צריך לדעת תפנה לאדם מבוגר שהוא יתן לך מידע באופן ענייני ונקי.