אבקש לדעת במקרה ורופא מנתח חולה חסר אמצעים ומנצל את מצבו הרפואי על מנת לעשוק ולגבות כסף מעל למחיר הסביר בשוק. כיצד מתיחסים גדולי ההלכה היהודית לניצול מצוקה של חולה ע"י רופא?

ברור שמצד הרופא זה לא יפה לנצל את החולים אך למרות שבמקומות אחרים, לוקחים על טיפול כזה פחות כסף, מותר לרופא הזה לקחת יותר כסף משום ש"חוכמתו מכר לו" - והרופא הזה התמקצע הרבה שנים כדי להגיע לרמת טיפול כזו (ועובדה שהחולה פונה דווקא אל הרופא הזה ולא אל רופא "רגיל" שלוקח מחיר "רגיל").