1) ממתי מותר לומר את ברכות השחר והאם יש בזה חילוק בין אשכנזים לספרדים? 2) אם מותר לאחר חצות הלילה לומר אותם, האם אני יכול לומר אותם לפני שאני הולך לישון? אם כן, אילו ברכות אפשר לומר והאם יש בזה חילוק בין אשכנזים לספרדים?

אדם שישן וקם (אפילו אם בכוונתו לחזור לישון) - יכול לברך החל מחצות הלילה חוץ מברכת "אשר נתן לשכוי בינה" שלכתחילה ראוי לאומרה רק אחר עלות השחר (שו"ע סי' מז סע' יג). אדם שאינו מתכוון לישון כלל בלילה - דינו כנ"ל מלבד ברכות התורה שעליו לאומרם רק לאחר עלות השחר (ראה פסקי הרב מרדכי אליהו על קצשו"ע סי' ז אות ב). אדם שלא ישן ובכוונתו לישון - נחלקו בכך האחרונים. לדעת כף החיים (סי' מו ס"ק מט) דינו כנ"ל שיכול לברך החל מחצות, ואילו לדעת קצות השולחן (סי' ה סע' ו) יכול רק מעלות השחר. לכן לכתחילה נכון לצאת ידי כולם ולברך לאחר עלות השחר (או לאחר שיישן ויקום משינתו). בברכה,