בהגיענו בשעה טובה לפרשות וישב-ומקץ, וכתוצאה מכך, לחלומות המובאים בפרשה, החלטתי לברר את גישת היהדות לחלומות. עיינתי בהמון מקורות של היהדות, מהגמ’ בברכות (י, פרק הרואה ומהרש"א על אתר), בנדרים (ח:), בהוריות (יג:), בגיטין (נב), תשובת התשב"ץ (ב, קכח) ושולחן ערוך (ס' רכ). קראתי גם את עין איה על הגמ’ בברכות (נה:). וכל זה בשביל לצאת עם איזשהי אמירה של היהדות על מהו חלום, איך להתייחס אליו, איך לדעת איזה אמיתי ואיזה לא, אך יצאתי עם בילבול עצום. בכדי למקד את השאלה אנסה לשאול מס’ שאלות ספצייפיות: 1. מהו חלום? 2. למה בחלום "הכל הולך אחר הפה" (האם זה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה או שיש כאן מעבר)? 3. איך לדעת איזה חלום אמיתי ואיזה לא? 4. מה המשמעות של חלום ע"י שד? רוב תודות.

א. החלום הוא פעילות רוחנית של הנפש הקשורה בעיקר בכח הדמיון ואיננה נתונה לביקורת השכל. ב. כיון שהחלום נמשך מפנימיות הנפש והוא בעיקר יוצא ונמשך מהדמיון הרי הוא כחומר גלם שעיבוד נותן לו את הצורה האחרונה. הפה הוא כלי השכל והוא המוציא לפועל את הדמיון הגולמי. ג. ניתנו לכך סימנים בגמ' כמו: חלום שחוזר פעמיים וכן חלום שפרטיו נראו בצורה חזקה מאוד כאילו היה בהקיץ, וכן חלום שיש בו תחושה ודאית של מציאות. ד. הכוונה שהחלום בא אך ורק ע"י הדמיון שהוא מושפע ממציאות מעורפלת ולא ברורה.