לצערנו ישנה בעיה בפוליטיקה הלאומית, כי ישנם מקרים רבים בהם פוליטיקאים אינם עומדים בהבטחתם ואינם ממלאים את ההתחייביות שנתנו. האם גם בפוליטיקה ה"פנימית" - כגון בבחירות למזכירות ישובים וכדומה - יש להקפיד על אמירת אמת ועמידה מאחרי התחייבויות ? שאלה ספציפית יותר - אני חבר מזכירות ישוב והתחייבתי מספר פעמים כי לא אתמודד שוב לבחירות למזכירות היישוב. האם ניתן להפר התחייבות זו ? (במיוחד כשאני חושב שהנסיבות השתנו ושיש חשיבות בכך שאתמודד - כיוון שאין הרבה מתמודדים ראויים, ולדעתי אני תורם להתפתחות הישוב) באם ניתן להפר התחייבות זו - מה ההבדל בין הפרה זו להפרה של פוליטקאים ברמה הלאומית שטוענים שהם מפרים התחייבויות כי הנסיבות השתנו ושזה נובע מתוך אחריות ו"דברים שרואים מכאן לא רואים משם" וכו’ ?

באופן כללי, וודאי שיש להקפיד על עמידה מאחורי ההתחייבויות. בפרשת מטות כתוב "זה הדבר אשר ציווה ה' לאמר - איש כי ידור נדר". מה שייך הנושא של ראשי המטות לנדרים? ראיתי פעם הסבר בדרך דרשה לעניין זה. בחושן משפט מוזכר שנבחר ציבור שמבטיח משהו אינו צריך לתת לזה תוקף של חתימה או קנין כמו כשאדם פרטי מבטיח. בציבור הבטחה היא הבטחה. יש ביטוי בתלמוד "אי אמר מלכותא עקרנא טורי, עקר טורי ולא הדר ביה" - כלומר, אם השלטון אומר שהוא עוקר את ההר הזה, הוא עומד מאחורי דיבורו ועוקר אותו. לצערנו הרב, כל הנושא של עמידה בהבטחות לציבור התרופף וודאי שזה לא בסדר. נבחרי ציבור צריכים לעמוד מאחורי הדיבורים שלהם וזה כולל גם חברי מזכירות ביישוב. אולם לגבי השאלה הספציפית שלך, גם כאשר אדם נודר נדר, אם הוא מוצא פתח לנדרו הוא עושה התרת נדרים. כך גם בעניינך אם אתה רואה שהציבור מעוניין בך או שאין מישהו אחר שייעשה, זה לא נקרא שאתה חוזר בך אלא שהנסיבות השתנו. לגבי הפוליטיקאים זה משהו אחר, זה לא שהדברים השתנו אלא שהם לא עומדים בלחץ. הם לא רוצים להתאמץ לקיים את מה שהם התחייבו.