אני קורא במשנה יומא (פרק ב) שכדי לזכות בתרומת הדשן, הכהנים היו רצים בכבש והראשון שהגיע לקו הגמר היה זוכה בה. בסופו של דבר, ביטלו את המירוץ הזה והחליפו אותו בהגרלה משום מעשה שהיה. א. קשה לי להבין עצם קביעת מרוץ בבית המקדש. אם רצו חכמים למדוד את זריזות הכהנים, האם זו הדרך? האם זריזות היא מילה נרדפת למירוץ? מחילה, אבל נראה לי שמירוץ הזה כל כך פרימיטיבי במסגרת הקדושה והטהרה שהיו אופפות את בית המקדש!? ב. האם המרוץ הוא צודק? והקשישים, ומי שאסטמי?

לא מדובר במרוץ המודד את זריזות הכהנים, והכבש לא היה מגרש מרוצים הוא בסך הכל כמה אמות. הכהנים מצד עצמם היו רצים כי כל אחד רצה לזכות במצווה. מכיוון שקרתה תקלה, חכמים התקינו שמכאן ואילך יהיה פיס כדי למנוע תקלות דומות בעתיד.