התורה מצווה אותנו להמנע ממאכלים לא כשרים. שאלתי היא: מה מייחד את אותם מאכלים? (לדוגמא: שרימפס)

למצוות התורה יש טעמים וסיבות גלויים ונסתרים. גם אם אנו מבינים בשכלנו טעם של מצוה זו או אחרת, יש לדעת שאין זה הטעם האמיתי והמוחלט של המצווה והטעם והמשמעות אמיתיים הם עמוקים מאוד ונסתרים מעיני בשר ודם. חלק מהמצוות אנו מבינים בצורה פשוטה, כמו: כיבוד הורים, מצוות שבין אדם לחבירו וכד'. ישנם מצוות שקשה לנו להבין את טעמיהם. דיני מאכלות אסורות הם מהדינים שרב בהם הנסתר על הגלוי. חז"ל והמפרשים הטעימו לנו גם את המצוות הללו. צריך לזכור שהגוף שלנו הוא משכן לנשמה ועל ידו אנו עובדים את ה' ומקיימים את מצוותיו. ריבונו של עולם קבע בחוכמתו שיש מאכלים שמפריעים לגוף לבצע את תפקידו כמשכן לשכינה והם גורמים ל"מחיצה" רוחנית בין הגוף לנשמה וממילא ביננו לבין רבש"ע. מדוע דווקא מאכלים מסויימים מותרים ומאכלים אחרים אסורים ופוגעים בנו רוחנית - איננו יכולים לדעת. העיקר מתחיל באמונה ובאהבה להקב"ה וממילא מקבלים באהבה את מצוותיו וחוקיו בידיעה שגם אם אין אנו מבינים את טעמיהם בוודאי טובים הם לנו ומועילים לנו.