שלום כבוד הרב. יש לי 2 שאלות: 1. רציתי לשאול על השגחת ה’. אני מאמין שה’ משגיח על הכל, ועושה את הכל לטובה. גם מה שנראה רע - הוא טוב. אבל, חשבתי על זה שאולי הכל במקרה. לפעמים קורים לנו דברים טובים ולפעמים קורים לנו דברים רעים. אולי כשקורים לנו דברים טובים אנו אומרים - "הנה, ה’ עושה לנו טוב" וכשקורים לנו דברים רעים אנו אומרים - "גם זה מה’", ובאמת הכל במקרה. 2. אני לומד עכשיו ספר משלי ושם שלמה מדבר הרבה על השכר והעונש. ובכלל, זה כתוב בעוד הרבה מקומות. כתוב שגם בעוה"ז - הצדיקים - עשירים, הרשעים - עניים, ועוד המון ברכות לצדיקים וקללות לרשעים. שאלתי היא - האם זה באמת ככה?? ראיתי למשל, רשימה של שבעת האנשים (אם איני טועה) העשירים בארץ. גם אם נגיד שכל מה שכתוב במשלי זה בד"כ - לפחות רובם היו צריכים להיות צדיקים ושומרי תורה ומצוות. בתמונות שלהם, לאף אחת לא היתה כיפה על הראש. איך זה? כמובן שאני שואל מתוך המון כבוד ורצון להבין באמת איך זה מסתדר. סליחה על האריכות.. תודה רבה רבה, תחזקנה ידכם על המפעל האדיר הזה.

1. זוהי באמת שאלה חשובה. מקרה אומרים על דבר שקורה פעמים בודדות, דבר שקורה הרבה פעמים אי אפשר לומר על זה מקרה. לדוגמא: ראינו כמה פעמים אצל אבא עליו השלום שהוא ברך אנשים שהיו נכים לגמרי ומיד לאחר מכן הם קמו על רגליהם. אפשר לומר שזה היה במקרה, אבל אחרי כמה וכמה פעמים שרואים את זה כבר אי אפשר לומר שזה מקרה. 2. יש סקר שנעשה ע"י המרכז האונברסיטאי באריאל איפה אנשים יותר מאושרים, ביהודה ושומרון או בגוש דן, והתברר שגם אם אולי בגוש דן המצב הכלכלי טוב יותר, שמחה וביטחון יש יותר ביהודה ושומרון. אז הנה ההגדרה ל'איזהו העשיר- השמח בחלקו'. באותו מחקר כתוב שגם מבחינת אריכות ימים ביהודה ושומרון יש יותר אריכות ימים וגם פחות מחלות. אם מסתכלים רק על כסף באמת קשה אבל לא נראה לי שזה הנתון האמיתי. מה גם, שיצא לי לפגוש הרבה מהעשירים הגדולים, וראיתי שהרבה מהם הם אנשים מאמינים לגמרי גם אם אין להם כיפה. לא תמיד מה שנראה בעיתונות זה האמת.