איך באמת תלמידי רבי עקיבא חטאו בדבר שרבם כ"כ דגל בו?

אני מציע לך לעיין במאמרו של הרב אבינר בספרו טל חרמון בעניין. ועוד נראה לבאר שמהלך הדברים הוא שרבי עקיבא לימד את תלמידיו להיות אנשים גדולים. חלק מהגודל של האדם הוא בכך שהם מפתחים את עמדתם הרוחנית ואת עצמיותם. המהלך של ברור העצמיות לפעמים גורם לאי יכולת לתת מקום מספיק נרחב לעמדות וכוחות של אחרים. על מצב זה כתב הרב קוק בפיסקה באורות הקודש: "לפעמים מתוך גדלות רוחנית מתחזקות גם כן המדות הרעות, ומתבלט הדבר בלעיגה וביזוי לחברים, כשיש איזה טינא בלב ביחוד עליהם. אף על פי שלכאורה התביעה הלבית דורשת הרחבה זו, ולפעמים יש מקום לצדד גם כן שאין בביזוי ההוא משום לשון הרע והתכבדות בקלון חבירו, שאין הכונה להרע כי אם להרחיב את אופיו הפנימי, שהוא בעיקרו קודש, בכל זאת הזהירות מזה היא יפה, והרי זה בכלל אל תאמר אשלמה רע, קוה לד' וישע לך. כשמזדמן לצדיק נפילה מוסרית, אל יחת, ויעלה למקומו העליון במחשבת קדושתו. ביחוד אל יבהל מפני חטאת האדם בנוגע בין אדם לחברו, בעניני כבוד, והתכבדות בקלון חברו, שלפעמים יש בהם קורטוב של טוב, מפני גדולת הנשמה, אלא שצריכים לזקקה בתשובה מאהבה, ולשוב תמיד לגבורה של ענוה, ש ל אהבת רעים, וזהירות בכבוד הבריות". ודאי שאצל תלמידי חכמים גם מעט אי נהיגה בכבוד נחשב כחטא ונפילה.