בליל שבת שמנו לב שנשארו אורות דלוקים בחדרי השינה, באופן שלא ניתן לישון בהם. האם לצורך כבוד שבת, מניעת צער ועוגמת נפש וכו’, ניתן להקל לכבות את האור (בשינוי, מתעסק וכדו’), ולסמוך על הפוסקים שחשמל הוא רק דרבנן וכל שכן כיבויו שקל הרבה יותר?

כבוי הוא אמנם דרבנן אך דרבנן חמור כמעט כמו מהתורה משום מלאכה שאינה צריכה לגופה. נורת ליבון אסורה מהתורה לכל הדעות לא רק לדעת החזו"א. נוסף לכך אין להתעלם מדעת החזו"א (עיין באהלה של תורה ח"ב סי' כג). כיבוי בשינוי אסור. אם יש גוי בסביבה מותר לומר לו לכבות במקרה זה של צער גדול. אם אין - יש לתת לילד קטן לשחק ליד החשמל עד שיכבה.