כאשר באים לפסול את הגותו של ישעיהו ליבוביץ’ ניתנים תמיד 2 נימוקים -ובזה נפסלת כל אפשרות לדון בעניינו. הטענה האחת אומרת שליבוביץ’ לא מקבל את 13 עיקרי האמונה שקובע הרמב"ם ולכן נחשב כופר. ליבוביץ’ טוען להגנתו שהלא הרמב"ם אומר בפירוש בכמה מקומות שונים בפירושו למשנה את הדברים הבאים: בסוטה פרק ג’ ישנה מחלוקת חכמים בדבר ’זכות מצווה תולה’ -האם מצוות שעשתה הסוטה מצילות אותה מן המים המאררים, או מצווה לחוד ועבירה לחוד. והרמב"ם שם אומר "וכבר אמרתי פעמים רבות שכשיש מחלוקת בין חכמים בסברת אמונה שאין תכליתה תכלית מעשה מן המעשים - אין אומרים שם הלכה כפלוני לפי שהוא חוזר אל ה’ יתברך". בסנהדרין פרק חלק שם מדובר על מי שיש לו חלק לעוה"ב חוזר הרמב"ם ואומר "כבר זכרתי לך פעמים שכל מחלוקת שתהיה בין החכמים שאינה באה לידי מעשה אלא שהיא אמונת דבר בלבד - אין צד לפסוק הלכה כאחד מהם". גם במסכת שבועות פרק א’ נדונה השאלה אם שעיר של יוה"כ מכפר על זדונות או על שגגות. יש שם מחלוקת חכמים ושוב קובע הרמב"ם ש"כבר ביארנו שכל סברא מן הסברות שאינה באה לידי מעשה מן המעשים שתיפול בה מחלוקת בין החכמים - לא נאמר בו הלכה כפלוני". דהיינו - שהשורה התחתונה היא ש’סברת-אמונה’ כמו גם י"ג עיקרים של הרמב"ם עצמו איננה חייבת להתקבל, עפ"י דבריו... ואכן חלקו עליו אחרים: הרב קרשקש מקבל שישה עיקרים, הר"י אלבו שלושה, ואברבנאל קובע שהם תרי"ג... מדוע אם כן באים אליו בטענות? הגם שגם לא בטוח שניתן לומר שהוא שולל את אותם עיקרים שמאשימים אותו בשלילתם -באשר לעוה"ב הוא אומר שאיננו יודע ואף אדם לא יכול לדעת, ואת תחיית-המתים הוא מפרש באופן שונה. הטענה השנייה נגדו היא שהוא זלזל בתלמידי-חכמים מסויימים. והלא ידוע המדרש בויקרא-רבה שאומר "תלמיד-חכם שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו". חוץ מזה -גם אם שוללים אותו בתחום כזה או אחר, מדוע לשלול הכל? מדוע אסור לדון בבעיות אחרות נוספות שהוא מעלה על הפרק? ליבוביץ’ מציג שאלות נוקבות וקשות כלפי התעלמותה של היהדות הדתית מהבעיות של מה שהוא קורה ’מטא-הלכה’ שנוצרו בעת הזו, והנוקבת ביותר היא כיצד ניתן לומר מה דעתה של ההלכה על העם היהודי כיום כאשר העם היהודי כיום איננו עם-התורה, דהיינו שרובו לא מקבל על עצמו עול תורה ומצוות - והוא ממשיל זאת לדיני כשרות של סכין לעניין שחיטת חזיר, שהלא ברור לכל שזה חסר כל משמעות... מדוע לא שמעתי מימי את השאלה הקריטית הזאת מפיהם של רבנים? צר לי אבל שלילתו של ליבוביץ’ ע"י הגדרתו ככופר ופסילתו וביטול הגותו באופן גורף איננה מקדמת שום דבר לדעתי, אלא מהווה באופן בולט לעין טאטוא של הבעיות והשאלות הקשות מתחת לשטיח. אשמח בכנות לתשובה שתיתן לי מענה לשאלות האלה שבאמת מטרידות אותי, תודה מראש

שלום רב: הרמב"ם עצמו שניסח את י"ג העיקרים טען שיהודי שלא מקיים מצווה מעשית לא יוצא מכלל ישראל אולם מי שלא מאמין באחד מי"ג עיקרים יוצא מכלל האומה. כך דבריו בהקדמה לפרק "חלק". לכן קשה להשליך על מחלוקת נקודתית בעניני אמונה לבין אי אמונה באחד מי"ג עיקרים. המחלוקות בנוגע לעיקרים לא היו מחלוקות באמונה שבהם אלא בשאלה מה למנות בעיקרים. אין שום מקום לקבל בלב ביזיון תלמידי חכמים גם אם תביא לי את כל האסמכתאות שבעולם. השלילה של דבריו לא נועדה לטמון את הראש בחול ולא להתייחס לשאלותיו. אנו צריכים להיות קשובים לשאלות שמאתגרות אותנו. אולם השלילה באה להוריד את ההילה של הקדושה ממשנתו של ליבוביץ. כל טוב.