אז למה הביא מרן גם את היש אומרים אם זה לא לפי ההלכה?

שלום מקובל על הפוסקים שכשהשולחן ערוך פוסק דעה בסתם ומוסיף דעה בשם 'יש אומרים' הלכה כדעה הסתמית. אלא שנחלקו הפוסקים במשמעות הכלל הנ"ל, ומכיון שהדברים רחבים אכתוב רק בקצרה ממש (ולכל כלל יש יוצאים מן הכלל): דעת הגר"ע יוסף שליט"א שהלכה כדעת הסתם לגמרי בין להקל ובין להחמיר והשו"ע כתב את הדעה השניה בשם יש אומרים רק כדי לחלוק לה כבוד בספרו. [לדוגמא עי' יביע אומר ח"ו יו"ד סימן ה אות ב; ח"ח אבן העזר יז ובהקדמת הרב יצחק יוסף לספרו ילקוט יוסף איסור והיתר ח"ב]. לעומתו, דעת הגאון הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל שאמנם הלכה כדעה הסתמית אולם אין דעת היש אומרים נדחתה לגמרי מההלכה ויש לחוש לה להחמיר במקום שאין הפסד וכד'. [עי' בהקדמתו לספרו שו"ת אור לציון ח"ב] כמובן, אין זו מחלוקת שהתחילה בדורנו אלא שכיום נהוג להגדיר את המחלוקת בעיקר עפ"י הגדולים הנ"ל וכל צד מביא ראיות לשיטתו מדברי השו"ע עצמו ומגדולי הדורות אחריו. שבוע טוב