בע"ה שלום כבוד הרב, בשנים האחרונות למרות חיפוש ממושך את בת זוגי עדיין לא מצאתי , העניין הוא שאני בטוח בידיעה שהכל לטובה מאיתו יתברך אני מאמין שלכל דבר יש ייעוד ושום צער לא בא לחינם , אבל לצערי עקב השנים האחרונות אני מתחיל להרגיש מין מועקות כאלו , שמפריעות לי להבין ולהרגיש שהקב"ה מעוניין בטובתי ... נהייתי אדם יחסית יותר סקפטי לגבי האפשרות שאתחתן עם בת זוגי מתוך רצון אמיתי ולב שמח . אני שומע הרצאות ועצות של כל מיני רבנים מכל הסוגים וכולם כמעט בלי יוצא מן הכלל מאשימים אותנו הרווקים בבעיה . אני לא יודע מה לעשות ולאן לפנות , אני מתפלל לקב"ה כל יום שיעזרני ומודה לו שאני יכול לשבת וללמוד תורה , אבל בינתיים אני מרגיש כאילו יש איזו חומה לגבי הבת זוג .... מה שמכניס אותי לעצבות תכופה וללב נשבר . בנוסף , יש לי קושי רב לשבת וללמוד תורה בגלל העצבות ורק לאחר הכרחה או מתוך מחוייבות עקב בחינות אני מצליח לשבת וללמוד . האם זה אומר שח"ו אני לא בן תורה ואני צריך לצאת לעבוד? אבקש את ברכת הרב ועזרתו כיצד לחזור לחיות בשמחת חיים ומתוך הרגשה אמיתית שהכל לטובה ושהקב"ה אוהב אותי , ולא רק מתוך ידיעה .

שלום רב: התקופה שאתה נמצא בה היא תקופה קשה מאד. אין לך להאשים את עצמך. אתה יכול להרגיש שאתה עושה כמיטב יכולתך. אם אתה יכול ללמוד ואתה ממשיך להתפתח בלימוד כדאי להמשיך ללמוד. כל זאת אם אתה קם בבוקר ושמח בלימוד ועושה זאת בהתלהבות. כל טוב