איך איוב אומר לקב"ה "בראת צדיקים בראת רשעים", הרי הקב"ה אומר לו לאדם "ובחרת בחיים" וידוע שהכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים? האדם הוא שמחליט להיות צדיק או רשע!?

לשואל שלום, כדי להבין פשרו של פסוק זה, מן הראוי לעיין בפסוקים הסובבים אותו. משמעיינים בפסוקים רואים כי טענת איוב זו זוכה למענה ולדחייה מצד חבריו. טענת איוב היא: "רבונו של עולם בראת שור שפרסותיו סדוקות וטיהרת אותו ובראת חמור שפרסותיו אינן סדוקות וטימאת אותו, בראת גן עדן ואם כן מוכרח שיהיו צדיקים בעולם שיהנו מגן עדן, ובראת גיהנם ומוכרחים להיות בעולם רשעים שיכנסו לשם שהרי לא נברא הגיהנם כדי להישאר ריקן. בראת צדיקים על ידי יצר הטוב שנתת להם ובראת רשעים על ידי שנתת בקרבם את יצר הרע, ומוכרחים הם להרשיע ואנוסים הם החוטאים, ומי יכול לעשות דבר נגד רצונך שטבעת דברים אלו בעולם". המהר"ל (בחידושי אגדות על מסכת בבא בתרא טו ע"א) מבאר שטענת איוב היתה שכשם שאי אפשר לשור בפרסות סגורות ולחמור בסדוקות כיון שזהו שינוי הטבע, כך אי אפשר לרשע ליהפך ולהיות צדיק בשום אופן. אך חבריו של איוב לא הסכימו עמו, כאמור, ודחו את כל טענותיו ואמרו: "אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל", היינו שנכון שהקדוש ברוך הוא ברא יצר הרע לאדם, אך הקב"ה גם הכין תרופה למכה והיא התורה שהיא תבלין ליצר הרע ומבטלת את הרהורי העבירה. וכמו שאמרו חכמים במסכת קידושין (דף ל) "אם פגע בך מנוול זה הוא יצר הרע - מושכהו לבית המדרש, אם אבן הוא - נימוח ואם ברזל הוא - מתפוצץ". ממילא אין טענת אונס כיון שיכולים בני האדם להציל את עצמם מיצר הרע על ידי עסק התורה. בברכה נאמנה,