שלום לכבוד הרב! 1) לפי מה שכתוב במסכת תענית שואלים גשמים מז’ בחשון בשביל שלא יירדו גשמים על עולי הרגלים, מדוע מפסיקים לשאול רק בפסח ולא לפני, הרי גם לפני הפסח צריכים לעלות לרגל ויוצא שירד גשם על עולי רגלים? לדעתי זה כמו מה שכתוב גם במס’ תענית שזה כמו מלך שביקש מעבדו יין ושפכו עליו בחזרה (לעניין גשם בחג סוכות) אז גם כאן אפשר לומר שזהו סימן קללה שיירד גשם בזמן העליה לרגל. 2) במס’ תענית מוזכר שמיני עצרת כשמיני של חג סוכות, וכי שמיני עצרת לא חג בפני עצמו או וכי סוכות חג של 8 ימים (שאומרים שמיני של סוכות)?

1. ראיתי כמה תשובות מעניינות על שאלה זו: א. הגר"ח קנייבסקי השיב שמובא בראשונים הטעם (איני יודע היכן), שבפסח יצאו לדרך בחורף והגיעו מוכנים ומצויידים לגשם עם מעילים וכד', אולם בסוכות יצאו ללא מעילים ובלתי מוכנים להליכה בגשם. אגב, דבר זה מצוי באנשים שנוסעים לחגים, שלמרות שיודעים מראש שיתכן שירד בעוד כמה ימים גשם אינם מצטיידים כראוי כיוון שבזמן צאתם עדיין לא יורד (ועדיין לא נמצאים באוירה של ימי הגשמים), ואי אפשר לדעת מה בדיוק יהיה מזג האויר בעוד כמה ימים. ב. אם תתעכב תחילת העונה הדבר לא נורא משום שאפשר להתחיל את הזריעה מעט מאוחר יותר, אך לאחר שזרעו אם יחסרו גשמים בסוף יש בכך פגיעה קשה יותר בחקלאות. ג. ניתן לדחות התחלה חדשה של גשמים (מעין "שב ואל תעשה"), אך בתוך עונת הגשמים ליזום ולהפסיק מצב בו מתפללים על הגשמים יותר קשה. ד. כשעולים לרגל שבח הוא שמתאמצים לעלות אף על ההליכה בגשם, בשונה מחזור. ה. נראה לי להוסיף טעם לשבח, שכמבואר במסכת ראש השנה נקבע בתחילת השנה כמה גשמים ירדו במהלך השנה לפי זכאותנו, ולפיכך אם נתפלל לעכב את מועד תחילת הגשמים לא נפסידם כי על כל פנים ירדו בהמשך יותר גשמים, אך בסוף עונת הגשמים אם נתפלל שלא ירדו גשמים נגרום לירידת פחות משקעים במהלך החורף, ויגרם נזק לחקלאות ולמי השתייה. 2. יש עניינים שבהם נחשב כחג בפני עצמו ויש עניינים שבהם נחשב כחלק מאותו הרגל. עיין גמ' יומא ג ע"א וכן ראש השנה ד ע"ב. בברכה,