לפני כמספר חודשים פרסמת בעיתון ’בשבע’ מספר כתבות המדגישות את חשיבות הרחבת המשפחה מול צרכים אחרים. יחד עם תחושת ההסכמה התלוותה גם צביטה בלב. למה? כי כל חיי אני חולמת למשפחה גדולה. לי יש 3 אחים ולבעלי 2, ותמיד רציתי יותר, אני מתפללת שהקב"ה ייתן לנו את האפשרות לכמה שיותר ילדים, לגדל אותם בבריאות ובנחת. אנחנו נשואים כ-5 שנים ויש לנו שני ילדים ב"ה. אומנם במצוות פרו ורבו כבר זוכינו אבל אנחנו כל כך מפחדים להמשיך הלאה וזאת בשל המצב הכלכלי. אין לנו בית, להורים אין כסף לתת לנו, (הם עוזרים לנו ככל יכולתם במעט צרכים בסיסיים) ואנו חיים ממש בדחק, בקושי גומרים את החודש. לפעמים אני לא מעכלת לאיזה מצב הגענו. לפעמים אנחנו חושבים מתי ’יגיע’ הילד הבא, כאשר אני מאוד רוצה אבל יודעת שיהיה מאוד קשה. קשה לי להאמין איזו תשובה תתן לי. אני רוצה רק להדגיש כי אנחנו חדורי אמונה אבל בי לפעמים כבר מכרסמת התחושה שאני לבד והתפילות לא נענות. אולי זה מבחן אבל במחיר של הפסקת הילודה חס וחלילה?! אנו גרים בישוב ברוך ילדים ואני פשוט מקנאה במשפחות שיש להם 8 ילדים, בית וצרכים בסיסיים. אינני רוצה עושר, אני רוצה משפחה!

שאלה קשה שאלת, ואין לי תשובה אחידה עליה. לעיתים המצב כל כך חמור, שאפשר להסתפק בקיום המצווה מהתורה. אמנם בדרך כלל אפשר למצוא פתרון לבעיית הפרנסה. לעיתים הפתרון לעבור למקום שבו תוכלו להתפרנס יותר בכבוד, או ששם עלות המחייה זולה יותר.לעיתים הסיבה לבעייה היא קניית בית יקר מידי, וכך כל החיים טרודים בתשלומי משכנתא גבוהה, והחיים עוברים והעיקר, בניית המשפחה, נשכח. כדאי שתייעצו על כך עם חברים טובים וחכמים, ובעזרת ה' תזכי להגשים את כל משאלות ליבך לטובה ובשמחה.