אח של סבא שלי זצוק"ל נטבח בשואה ע"י ה’פוליצאים’ והגרמנים ארורים ימש"ו. סבא שלי נולד בשנת 1904 וחי עד 1994-1995 בהיותו בן 91 זצוק"ל. אני אפילו לא הספקתי לראות את סבא שלי. הוא נישא לסבתא שלי מהאמא שרה צזוק"ל שהייתה בת כהן ונפטרה בת 85. תמיד אהבתי את סבתא שלי ולא האמנתי שהיא תחייה פחות מ-100 שנה. הקדושה שלה הייתה כל-כך גדולה שהיה לי אפילו ספק אם היא בת כהן גדול (אביה נחום ברע [נחום ברוך] זצוק"ל שנסתלק מהעולם מחמת רעב, ואמה חנה ליאה נפטרה ביסורים גדולים על קדושת "שמו יתברך" בעוד שרה סבתי מורתי כ"ק הייתה בת 11 ואחיה יעקב (יאן/יאנקעל) בן 9. הם היו כל-כך ענוותנים שאדמו"ר אחד שבא פעם בחודש לבחון אותנו בגמרא אמר עליהם (שרה זצוק"ל ויעקב) שתכבד אותם כמו שאתה מכבד את האדמו"ר כ"ק. אני מאוד אהבתי את ה’ כשהייתי קטן ובכיתי ליד המיתה שאני אוהב את ה’ בגי 4.5 (אמא שלי סיפרה לי). אהבתי גם את אמא ואת סבתא מאוד, ואת סבא שלי ואבי גר צדק עוד מעט בס"ד. אני חולה מאוד וסובל מאוד ונכה 100%. מבזים אותי ומשפילים אותי כל חיי גם בבי"ס, ובכל זאת קראתי תהילים, אך לא זה העניין. השואה הייתה נוראה וטבחה המון יהודים. איפה היה אלוקים בשואה? שמעתי את התירוצים שעשיו שונא ליעקב, וזה תהליך של גאולה ושזה כביכול הייצור כזה שקוראים לו "אלוקים" העניש כל כך את היהודים, אנשים ונשים וטף חפים מפשע. אולי הגעתי למסקנה שאין בכלל "אלוקים". למה יש כל כך רע בעולם???

שלום רב" השאלה יכולה להשאל על כל מציאות של רע בעולם. היכן הקב"ה נמצא כשיש רע בעולם. אנחנו רואים שהקב"ה מפנה מקום גדול לבחירה החופשית של בני אדם. הרמ' כותב שרוב הרע בעולם נוצר על ידי מעשי בני אדם. לפעמים אנו גם רואים שהרע נוחת דווקא על הטובים והצדיקים. דוד המלך אומר ספר תהילים פרק קכה (ג) כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם: לפעמים הרע הוא גם מגיע לצדיקים. אולם הרע לא ינוח שם. כלומר באופן קבוע ותמידי בדרך כלל העולם מתנהל בדרך שהרע לא פוגע בצדיקים. כך שבכל עת שהרע נופל בגורל הצדיק זה מעורר פליאה ושאלה. אנו מאמינים שיש עולמות נוספים מעבר לעולם הזה שבהם יש פיצוי וחשבון מדוייק של צדק ואמת. בכל אופן כדי שיהיה בחירה חופשית וכדי שהעולם הזה לא יהיה ממש כמו העולם הבא שהכל גלוי וידוע וברור מה טוב ומה רע אנו נמצאים בעולם שיש בו העלם ויש לנו אתגר למצוא את הטוב לא מכוח מה שהטוב מגיע לצדיקים. הקושי בשואה זה הכמות . חמש שנים של התפרצות של רוע כגד אנשים צדיקים כשרע הוא נראה כנח בגורל הצדיקים. על כך אין לנו תשובה ברורה. אולם בכל אופן כהארה אנו למדנו בבית מדרש להתבונן על הדברים במבט קצת יותר רחב. יש הבדל בין הרע שקורה לאדם אחד לבין רע שקורה לאומה כולה. למשל במלחמה שעם ישראל מנצח בו את אויביו ובכל אופן יש אנשים פרטיים שנופלים במלחמה. במבט של האדם שנפל במלחמה יש ציור של רע והעדר נוראי. אולם במבט של כל הדור הרוב טוב ויש מעט רע. לגבי השואה אנו מאמינים שמדובר על ארוע שיש בו התיחסות למה שקרה ומה שיקרה בכל הדורות. במבט של דור אחד באמת נראה שחמש שנים שלט הרע באופן טוטאלי. אולם במבט של מאה שנה אי אפשר לומר שהכל רע. הרע הוא רק חלק מהתמונה הכוללת. אנו צריכים להסתכל על השואה כזמן שהוא סיכום כל דורות הגלות וכהכנה ללידה של הגאולה. בכל הגלות היה רע. אולם הרע היה מפוזר ולא התרכז למקום וזמן אחד. כך שניתן היה לבלוע את הגלולה המרה. אנו מניחים שאם נסכם את כל הרע שהיה ברצף של מספר רב של דורות בגלות ודאי שהסך הכל הוא שהיה בו יותר רע מאשר מה שהיה בשואה. הדורות שאנו מצויים בהם דור השואה ודור התקומה הם דורות שמתרכז בהם עוצמות וגילויי חיים שהם כנגד מספר דורות . מכיון שמדובר בדורות שמסכמים את מה שהיה לפניהם ומתחילים את מה שיהיה בעתיד מתרכז בהם כל מה שהיה בגלות ומתנוצץ בהם כל מה שיהיה בעתיד. זהו הסוד של התרכזיות של הרע הנוראי שהיה בשואה והטוב המיוחד שאנו רואים בדורות של התקומה. בשורורת טובות