בעלי נמצא עכשיו בדפים האחרונים של המסכת ב"ה. בסיום מסכת זו הוא יסיים את הש"ס -גמרא. שעלתה השאלה האם לחגוג את הסיום. בעלי אמר שהוא לא רוצה לחגוג, כי הוא לא רוצה לספר לאף אחד. אני חשבתי שזו סיבה מצוינת לחגוג שמחה של מצווה יומיומית ובסיסית בחיינו ב"ה. היה לבעלי מחשבה של אולי כן לחגוג כי אולי זה יעודד אחרים לעשות זאת גם. אבל בעקרון הוא נוטה לא להגיד על ה"סיום". חשבתי אולי על פשרה, לצרף את המסיבה לסעודת מצווה אחרת, כגון: ברית ב"ה. אשמח לדעת מה הרב ממליץ? מה ראוי וכדאי לעשות?

שלום בית עדיף. אך ללא סיבה זו ראוי לחגוג. צירוף לשמחה אחרת הוא רעיון טוב.