שלום כבוד הרב. רציתי לשאול למה המשפטים האלה מתכוונים 1)"המניח לעמו..." 2)"כי בם רצה להניח להם" 3)"ומניח בקדושה..."

לשואל שלום, על שאלתך היפה משיב מרן הראשון לציון הגאון הרב אליהו בקשי דורון שליט"א בספרו "בנין אב" (שיחות ומאמרים ח"א עמ' שכ), וכה דבריו: יש לבאר מטבע הלשון הנאמרת בתפילת ליל שבת בתפילת מגן אבות "המניח לעמו ביום שבת קודשו כי בם רצה להניח להם, לפניו נעבוד ביראה ופחד" וכו'. ובסיומה נאמר שוב מעין הפתיחה "המניח בקדושה לעם מדושני עונג". לכאורה אם מנוחת השבת היא מנוחת מרגוע, מה מקום לנוסח "המניח לעמו", הרי העם נח ומה מניח לו הקב"ה ביום שבת, ומה הכוונה "כי בם רצה להניח להם"? ברור שאין הכוונה שרצה שינוחו שאם כן מה מקום "להניח להם". מלשון הברכה ברור שהכוונה לנשמה יתירה, שהקב"ה מניח לעמו ישראל בשבת "כי בם רצה להניח להם", ומה התוצאה של מתנה זו שמניח לנו הקב"ה, שלפניו נעבור ביראה ופתר ונודה לשמו בכל יום תמיד. שעל ידי הנשמה יתירה שהקב"ה מניח לנו, אנו מגלים יותר כבודו יתברך, וזו הכוונה "המניח בקדושה לעם מדושני עונג". בברכה נאמנה