האם כאשר לאדם יש ספק אם בירך או לא, הוא יכול לברך בארמית "בריך רחמנא מלכא דעלמא מריה דהאי..." כדי לצאת מהספק? מדוע הפוסקים לא הביאו דין זה?

אכן יכול לברך "בריך רחמנא מלכא דעלמא מריה דהאי..." בתור ברכה ראשונה כאשר האדם מסופק אם ברך או לא. דין זה מובא בביאור הלכה על השולחן ערוך.