בפוסקים יש נידון האם אומרים קדיש על קטן בן שנה וכד’ - מאחר ולא בא לכלל עונשין ולא צריך כפרה. השאלה היא: מה הדין שוטה גמורה (=ילדה שחלתה בגיל שנה וחצי, ומאז שכבה במצב צמח חלקי, ובכל מקרה לא היתה במצב שהיתה חייבת במצוות, ונפטרה בגיל 30) - האם דינה כתינוק בן שנה לעניין אמרית קדיש או לא? במידה ויש מקורות על כך - אשמח לקבל. בברכה.

לשואל, תנוחמו מן השמיים. בשו"ת מהר"ם מבריסק (חלק ג סימן כא אות ד) הביא שיש מחלוקת על כך אבל הכריע שצריך לומר קדיש גם על חסרי דעת, ושכך המנהג: "ופוק חזי מאי עמא דבר [=צא וראה מה העם נוהג] שאומרים קדיש על חרש שוטה וקטן ואפילו אי כולהו איתנהו בחד גברא [שאותו אדם הינו גם חרש גם שוטה וגם קטן], ובהדי כבשי דרחמנא אין אנו יודעים, ובטח היה מן הצורך שהנשמה הלזו תהיה בגוף הזה".