שלום הרב, מספר שאלות בנוגע לקדיש וקדושה. א) אבל בטעות התחיל קדיש לפני שהחזן הגיע לזה, מישהו עצר אותו, האם נהג נכון? ומה עושים במקרה שהאבל כבר לקראת סוף קדיש? ב) התחילו קדיש כשאני באמצע תפילה (למשל "ובא לציון"), איך עליי לנהוג? ובמקרה שאני באמצע עמידה? ג) אני באמצע עמידה והחזן התחיל קדושה, איך עליי לנהוג?

שלום וברכה, א. חסר לי קצת פרטים. איזה חלק בתפילה? מה כוונתך שהחזן לא הגיע לזה? כמה הספיק לומר בקדיש? ב. אתה יכול להמשיך בתפילה ורק לענות באמן יהא שמיה רבה. ג. יש להפסיק בתפילת שמונה עשרה ולהקשיב לקדיש או קדושה ולכוון לצאת, אך לא לענות בפה (שו"ע קד ז). מקורות והרחבה: א. ראה ברכי יוסף (רפב יא) שהעולה לתורה טעה ואמר קדיש לפני ברכת התורה "אשר נתן לנו וכו" יגמור קדיש ואז יברך, וראה בשו"ת משנה הלכות (י טז) שהאומר בטעות קדיש יתום בזמן שהיה אמור להיות קדיש תתקבל יפסיק, וראה אגרות משה (ח"ד סי' ע אות יג) שבמקרה של יום טוב שחל בשבת ואמר השליח ציבור קדיש לפני אמירת ויכולו ומעין שבע שיפסיק אם לא אמר בעגלא ובזמן קריב יפסיק, ואחרת יגמור חצי קדיש. ראה גם בשערי אפרים (שער ז סעיף לג) וב'אישי ישראל' (פרק כ"ז הערה קיז) בשם הגרח"ק. ב. כך כתב לי הגר"ח קניבסקי זצ"ל. ראה מה שכתבתי כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/150110 ג. אדם נמצא בתפילת שמונה עשרה בלחש והשליח ציבור התחיל חזרת הש"ץ והגיע לקדושה, יש לו לעצור ולכוון לקדושה, ושומע כעונה (שו"ע קד ז). בקדיש – יקשיב ויכוון לשליח ציבור עד יתברך (משנה ברורה ס"ק כו). ולנוהגים כאר"י יפסיקו ויכוונו עד דאמירן בעלמא (כף החיים לח). בקדושה – יש אומרים שיפסיק ויכוון לכל הקדושה (ערוך השולחן קד יג). יש אומרים שיפסיק ויכוון רק לאמירת קדוש וברוך אך מותר לו להפסיק ולכוון לכל הקדושה (אשי ישראל עמ' שלב הע' נג בשם הגרח"ק. וראה גם הליכות שלמה ח לז שמותר לו לשתוק ולשמוע עד סיום הברכה). הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שיש להפסיק ולכוון רק לקדוש וברוך, ואסור לכוון לכל הקדושה משום הפסק בתפילת שמונה עשרה. ביביע אומר (ח"ו סי' טז אות ב) הביא בשם ה'עוד יוסף חי' שאם השליח ציבור אינו חזן קבוע שיודע לכוון להוציא השומעים ידי חובה לא ישתוק. אך בפסקי תשובות (קד יד) כתב בשם האגרות משה שאף על פי שאינו מכוון כל כך בהדיא דעת כל אדם בסתמא לעשות מעשיו כתיקון חז"ל. וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שהחזן עושה על דעת חז"ל ומכוון להוציא.