שלום הרב, מה הדין במקרים הבאים: 1.שני ישובים סמוכים, המופרדים ע"י כביש מהיר, וכדי לעבור מאחד לשני יש לחצות את הכביש ע"י רמזור (ברכב או ברגל). מצד אחד מדובר בכביש מסוכן, אך חצייתו אורכת כמה שניות, וגם אין איפה לעצור את הרכב ולומר את התפילה. 2. כשהולכים ברגל על מדרכה/דרך עפר בצדו של כביש ראשי. תודה.

כל מקום ששכיחא סכנתא צריך לומר. לא אומרים כל יום תפילת הדרך על איפה שגרים, אבל אם הוא נוסע למקום אחר וודאי שצריך להגיד, גם אם המרחק קצר מאוד.