לימוד גמרא לנשים

שלום רב, אשתדל לקצר מפאת זמנו של הרב: ידוע שלרש"י היו רק בנות, שאותן לימד גמרא, ואף הניחו תפילין. מדאורייתא נשים פטורות מאלה, ויש אף קיצוניים שיאמרו כי הן אסורות בכך, או לחליפין ישייכו את הדבר לזרמים רפורמיים. רש"י עצמו התבטא נגד לימוד תורה לבנות "שמתוכה היא מבינה ערמומית, ועושה דבריה בהצנע". הכיצד לימד את בנותיו? ומדוע לאסור את המותר, האם לא דיינו במה שאסרה התורה? אני מאמינה שנשים רבות יכולות להוסיף המון ללימוד גמרא ולתת זוויות שונות וחיוניות, אם כי לראות עיני, בהחלט לא כולן. היו לכך תקדימים אורתודוקסיים לגיטימיים בעבר, ולעתיד היד עוד נטויה. עוד שאלה קצת חצופה בעניין, אם יורשה לי: האם יתכן ודעתם של אלה המכריעים נגד לימוד גמרא לנשים, פשוט לא נתקלו בחייהם בנשים המסוגלות לכך בנקל? כללי הצניעות מצמצמים מפגשים המאפשרים התוודעות מהסוג הזה, ואחרי ככלות הכל הרי לא מדובר באיסור דאורייתא או בהלכה שיש עליה קונצנזוס (אחרת לא היה ויכוח), אנחנו בסך הכל פטורות... בשאלות אחרות בהקשר זה, ראיתי כי הרב מפנה נשים לספרי מוסר ואחרים. שאלתי הינה עקרונית, ולא בהתאם לרקע שלי, אם מילאתי כרסי בספרי מוסר או לא. מלבד זאת, כמדומני שגברים לומדים גמרא מגיל צעיר ביותר, הרבה לפני שנגעו במוסר, ומעריכה שנשים אינן מחויבות במוסר יותר מגברים... תודה מראש זמנו של הרב, וסליחה על ההטרחה.

רש"י לא לימד את בנותיו גמרא. הן היו בבית בזמן שהוא למד ושמעו. מה שחז"ל אמרו שנשים לא תלמדנה תורה זה לא משום שחלילה נשים לא מבינות. חז"ל אומרים להיפך, בינה יתירה ניתנה לנשים. לימוד תורה בעיון זה לא לקרוא קצת ארמית, זה דורש שקידה ועמל שזה נגד תכונות הנפש של הנשים. היא פטרה אותן כי זה לא מתאים להן. ההתחכמות הזו זו התחכמות נגד הטבע. יש מספיק דברים שאשה יכולה ללמוד: מקרא, דברי מוסר, הלכות (לדוג' שבת, ברכות, מועדים, כשרות, טהרת המשפחה). יש מרחב גדול של נושאים שנשים יכולות ללמוד, לאו דווקא הוויות אביי ורבא שבתלמוד. התורה פטרה נשים מדברים אלו, יש להן מספיק חיובים (כגידול משפחה וילדים).