אנחנו משפחה גדולה עם הרבה אחים ואחיות. אבא מורי כבר מבוגר (אמא ע"ה נפטרה מזמן) וזקוק לסיוע מפעם לפעם (ב"ה איננו סיעודי) - בפועל מי שמסייע לו על פי רוב זה אחי ואני שחיים לידו - שאר אחי ואחיותי חיים במקומות אחרים בארץ. ב"ה המצב בסדר, ושאלתי היא כללית - שאלתי היא - כיצד ראוי לחלק את החובה לעניין כיבוד אב-אם בין האחים. האם המצווה מוטלת ב100% על כל בן ובת, או שיש כאן חובה משותפת החלה על כלל האחים? לדוגמא, נניח וצריך להיות ליד האבא בטיפול רפואי, וחלק מהאחים אינם משתתפים בזה (מסיבות שונות) - האם אנחנו שכן משתתפים - מחוייבים למלא את מקומם - או שאנחנו צריכים רק לסייע בהתאם לחלק היחסי שלנו? האם אלו שלא מסייעים בפועל צריכים לפצות כספית את אלו שכן מסייעים? אשמח לקרוא מקורות בספרי הלכה ושותי"ם בעניין - כי חיפשתי די הרבה ולא מצאתי דיון בעניין. תודה מראש
תשובה: עקרונית, העול צריך להתחלק על כל הבנים בשווה (אם הבעלים של הבנות מסכימים, גם הן חייבות). אך צריך להתחשב ברחוקים כי להם קשה הרבה יותר, ממילא העול נופל יותר על הקרובים אך הרחוקים אינם פטורים.
צריך לשבת ברוח טובה ולחלק את העול, כגון: הרחוקים יקדישו יום בשבועיים והקרובים שעתיים-שלוש ביום.
גירסת הדפסה
שלח לחבר