שאל את הרב

  • הלכה
  • חזרת הש"ץ

לימוד תורה במהלך התפילה

undefined

הרב יוסף אפריון

י"ח תמוז תשע"ג
שאלה
שלום כבוד הרב, יש לי שתי שאלות: 1. קיבלתי במתנה שקית חדשה לטלית ולתפילין, וגם שקית ניילון מכובדת שבתוכה מניחים את הטלית והתפילין. אך לצערי שקית הניילון קטנה מדי, וכתוצאה מכך שקית הבד של התפילין נמצאת יותר קרובה לפתח של השקית הניילון. חבר בבית הכנסת האיר את עיני למה שכתב המחבר בסימן כ"ה סעיף א’: "צריכין להיזהר שלא יניחו כיס התפילין למעלה, כדי שלא יפגע בהם תחילה...". למה צריך להיזהר? מה זה משנה? אודה לרב אם יוכל למצוא עבורי מקורות לנושא זה על מנת שאוכל להעמיק ולהתחזק בכך. 2. אני מאוד אוהב ללמוד תורה, ואני מנצל גם את חזרת הש"ץ כדי ללמוד. הגבאי העיר לי שאיני נוהג כשורה! a. לפעמים אני לא שם לב ומפסיד עניית אמן. b. כאשר יש רק עשרה בבית הכנסת, יוצא שבגללי הברכות של הש"ץ הם ספק ברכה לבטלה. וכך נגרם שבגלל אהבת התורה שלי אני מכשיל אחרים. c. הוא הראה לי מה שכתב המחבר בסימן קכ"ד סעיף ד’ "כשש"ץ חוזר התפילה הקהל יש להם לשתוק ולכוון לברכות שמברך...". ובמשנה ברורה סימן קטן י"ז "... לא יפה הם עושים, שאם הלומדים יפנו ללימודם, עמי הארץ ילמדו מהן שלא להאזין לש"ץ ויעסקו בשיחה בטלה ח"ו נמצאו מחטיאין את הרבים" d. הוא גם אמר שלפי הזוהר עיקר התפילה זו חזרת הש"ץ. מה המקור לכך? אשמח אם כבוד הרב יוכל להרחיב את הנושא. תודה רבה,
תשובה
שלום 1. הדין שיש להניח את הטלית קרובה יותר לפתח הנרתיק מהתפילין נובע מדין אין מעבירין על המצוות. כלומר, הסדר הנכון של קיום המצווה הוא עיטוף בטלית ואח"כ הנחת תפילין, אולם אם האדם יתקל קודם בתפילין יהיה עליו להניח התפילין ואח"כ להתעטף בטלית ואינו יכול להניח התפילין מידיו משום 'אין מעבירין על המצוות'. אין מעבירין על המצוות נלמד מהפסוק "ושמרתם את המצות" ודרשו חז"ל "אל תקרי כן, אלא: ושמרתם את המצוות, כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם באה מצוה לידך עשה אותה מיד", מכאן שאין מעבירין על המצוות". [עיין רש"י יומא לג ומגילה ו] ונחלקו הראשונים האם הדין מהתורה או מדרבנן.[עיין תוספות ומאירי ביומא] ובהרחבה רבה באנציקלופדיה תלמודית ערך 'אין מעבירין על המצוות'. 2. אשריך שאתה אוהב את התורה ושכרך מרובה, אולם בחזרת הש"ץ יש להקפיד ולהקשיב לחזן, לענות אמן לברכותיו ולכוון בעניית אמן על נוסח הברכה ואלו מהדברים הצריכים חיזוק. וכבר אמרו חז"ל תלמוד בבלי מסכת שבת דף י עמוד א "זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד". מצ"ב מקורות על הנושא: שו"ת הרא"ש כלל ד סימן יא וטוב להתפלל עם הצבור בעשרה, זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד. וגם אין תורתנו כ"כ אומנותנו, והרבה שעות אנו מבטלים ביום; נבטל תורתנו בשעת תפלה, ונשלים אותה השעה משעות הבטלות ביום, ונצא ידי חובתינו בתורה ובתפלה. משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים סימן קכד סעיף ד ע"כ יש ליזהר מלומר תחנונים או ללמוד בעת חזרת הש"ץ ואפילו אם מכוונים לסוף הברכה לענות אמן כראוי שלא תהיה אמן יתומה כמו שיתבאר ג"כ לא יפה הם עושים שאם הלומדים יפנו ללימודם עמי הארץ ילמדו מהן שלא להאזין לש"ץ ויעסקו בשיחה בטילה ח"ו נמצאו מחטיאין את הרבים: משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים סימן קכד סעיף ז כתב בשל"ה ראיתי מהחרדים אל דבר ד' שמשימין הסידור בפניהם בשעת חזרת התפילה ועיניהם וליבם שם שלא יראו חוצה ואז מכוונים על כל מלה ומלה: ולעניין מעלת חזרת הש"ץ לפי האר"י הקדוש עיין כף החיים סימן קכד אותיות ב;טז;כב כל טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il