שלום, אני בשלבי סיום של תואר ראשון בייעוץ חינוכי. לצערי עדיין לא סיימתי אותו בגלל כמה עבודות שעליי להגיש אך אני משתדלת לסיימן מהר. אני מאוד רוצה ללמוד לתואר השני כדי לעבוד במקצוע זה, אני יודעת כי זהו היעוד שלי והרצון שלי הוא לעזור לכמה שיותר ילדים. יש לי אפשרות לסיוע חלקי של ההורים ויש לי אפשרות מצד מקום העבודה הנוכחי. אך בעלי לא מוכן לשמוע על כך שאתחיל ללמוד לפני סיום התואר הראשון, אני מרגישה כי השתלטנות שלו היא פגיעה בעצמאות שלי, ברצונות ובשאיפות שלי. אהיה גלויה ואוסיף כי אני הולכת ביום-יום עם כיסוי ראש רק כי הוא רצה והוא לא מוכן לשמוע על כך שאוריד אותו, למרות שמאוד קשה ומאוד לא נוח לי. לפחות בענייני הקריירה שלי אני רוצה לבחור בעצמי וקשה לי ההתמודדות איתו, אני מרגישה שבכל שיחה על הנושא אני מרגישה אליו כעס ורגשות לא נעימים. האם תוכל לייעץ לי מה אני יכולה לעשות?

שלום רב: באופן כללי צריך לזכור שהציפיות השונות שיש לכם זה דבר נורמאלי והגיוני. בכל זוגיות יש פערים בין בני הזוג. לא כדאי לטפל בפערים בדרך כוחנית. זאת גם בן זוגך צריך לדעת. הדרך ללמוד זאת זה מתוך דיבור וברור בינכם. אני מניח שזה נוגע לא רק ללמודים שלך אלא לעוד נושאים. כדאי אולי לתרגל שיחות בינכם בנושאים פחות טעונים. ומתוך כך לטפל גם בפר שבינכם בנושא ללמודים שלך. את צריכה לשמוע מה החשש שלו ומה הצריכם שלו. אולי אם תקשיבי לו ותביני את המקום שהוא נמצא הוא גם ילמד ממך להקשיב לך. את תהיה דגם בשבילו כיצד להקשיב לשני. כל בקשה שלך כדאי שתהיה לא בדרך של דרישה אלא כהצעה וכבקשה למתנה מצידו אלייך. אם הדברים תקועים בינכם כדאי אולי בעזרה קטנה של יעוץ זוגי. כל טוב