אני עובד בעבודה פשוטה שלא מכניסה הרבה, לאחר כמה שנים בהם הייתי אברך ולמדתי לימודי תעודה. לאחרונה התחלתי ללמוד תואר ראשון במקצוע קשה שדורש כוחות וזמן, ע"מ לפרנס את הבית לטווח רחוק (כרגע יש לי מימון לכך מההורים). אשתי, שעובדת כגננת ומטפלת בילדים לא אהבה את המהלך הזה ולא מפרגנת לי, ובצדק - היא ממש עייפה כשמגיע הערב. היא צועקת עלי כל יום בלי יוצא מן הכלל. אם אני עושה הפתעה או קונה משהו זה מחזיק יום יומיים ואז יש שוב צעקות. אני קצת עצבני בגלל לימודי הערב המייגעים וגם אני נסחף לפעמים. אני חייב לציין ששנינו רוצים הרבה ילדים ולכן ברור לנו שצריך פרנסה בכבוד. מה עלי לעשות, איך להסביר את עצמי או שמא להתעלם וזה יעבור? אשמח לתשובה מפורטת זה ממש שובר אותי כרגע.

מידת הכעס מידה מגונה. אולם כשיש פער גדול בין החלום לבין המציאות יש אקלים מסוכן שיכול לגרום למידה הזו להתפרץ. עליכם כזוג לשבת ביחד לעשות תיאום ציפיות מהתקופה הקרובה. כדאי שתעשו לכם לוח שבו יהיה כתוב מה הציפיות ההדדיות. תקראו לציפיות בשמות. כשתבואו לכעוס תציינו איזה מספר גורם לכם לכעוס. הציון של סיבת הכעס היא אחת מן הדרכים לטיפול בכעס. הכעס בא מהצפה ריגשית. הרגש דוחה את השכל. הסדר וציון סיבת הכעס הוא ממעיט את הכעס ולפחות תוחם אותו. זו עצה אחת. בהמשך נוכל לתת עוד עצות.