שלום הרב, בעלי מקפיד בדקדוק על ההלכה ואשמח לדעת מה היחס שלה בנוגע ליחס הבעל לאישתו שבהריון. קצת רקע - אני בהריון מתקדם, בחודש השביעי, עובדת ומפרנסת ודואגת לגידול הילדה שלנו ובעלי במהלך השנים האחרונות מאוד התחזק ואף במהלך ההריון החליט לעזוב את עבודתו ולהיות אברך שיושב ולומד כל היום. בין הדברים שאשמח לברר- א. האם הבעל יכול לקחת החלטה גורלית כזאת (לעזוב עבודה ולשבת וללמוד) שמשפיעה על כל המשפחה, במהלך ההריון, כאשר הוא יודע שזה מכעיס אותי מאוד וגורם לריבים רבים? ב. בעלי מקפיד ללכת ל3 תפילות במניין, אבל עם כל עניין ההתחזקות הוא גם דורש ללכת לתפילת ותיקין (בנוסף לטענה שזה המניין היחיד שהוא מתחבר אליו ובקצב שלו). כפי שציינתי, אני עובדת לפרנסת הבית וכן מוציאה את הילדה ונמצאת איתה אחה״צ. העובדה שבעלי הולך למניין המוקדם דורשת ממני לקום מוקדם מאוד להיות עם הילדה ואז במהלך היום אני מותשת ולא מתפקדת כנדרש. יוצא שאני ללא מנוחה מ6 בבוקר ועד 20 בערב לעיתים, כי אלה השעות של הילדה ובמהלך היום אני עובדת. ביקשתי מבעלי ללכת למניין שאחרי שעת הורדת הילדה בגן, אבל הוא מסרב. גם כאשר הוא ״מתחשב״ ב6 הוא מתחיל להתפלל בבית, כאשר הילדה (בת שנתיים) לבד וללא יחס - מה שגורם לי להתעורר ולהיות איתה. לכן אשמח לדעת מה דעת הרב בנושא. ג. לעיתים אני מבקשת עזרה מבעלי בשעות אחה״צ עם הילדה (כאשר הייתי איתה כל הבוקר), ובזמן שהוא איתה - הוא רק מנסה למצוא עוד ועוד הזדמנויות להמשיך ללמוד, במקום להקדיש רק לה את הזמן הזה. האם זו דעת ההלכה? ד. ובאופן כללי, האם יש בהלכה חלקים המורים כיצד על הבעל להתייחס לאשתו ההריונית? מרגיש לי שבעלי שם דגש על לימוד התורה יותר מאשר לי, ובמיוחד עכשיו כשאני בהריון אני מצפה ליחס טוב עוד יותר - וכמובן להתחשב ולעזור לי כמה שאפשר. תודה רבה מראש על המענה.

שלום. הדרכת חכמים: עשה לך רב! נראה שבעלך פוסק לעצמו, אם היה שואל רב, היה מדריך אותו בצורה נכונה. שוחחתי עם בעלך, והציעי לו לעשות לכם רב, שיהיה מקובל על שניכם, ולפי הדרכותיו תלכו. המשך הריון בבריאות ובשמחה!